ראיון עם האחמשית של כביש 90
תאריך הראיון: 24.7.21
ראיון עם האחמ"שית שני, של מסעדת כביש 90, המקום הראשון שלי.
אני: ספרי לי על המקום.
שני: המקום פועל בסביבות 5.5 שנים.
הוקם כאן ע"י חמישה חבר'ה צעירים מהאזור שחיפשו מקום ללכד את כל תושבי הצפון, מקום עם אווירה קיבוצית, מושבית, גלילית, המבורגר עם בירה, הכי קלאסי שיש.
אני: בתיאור של הגזוז שלכם רשום "אז, כשעוד קרעו רשתות בכפר גלעדי", זה קשור לזה?
שני: כן, כפר גלעדי זה קיבוץ כאן באזור.
רוב התפריט מבוסס על מקומות כאן באזור בגליל, כדי להדגיש את הייחודיות של הגליל.
אני: ספרי לי קצת על התפאורה, על המקום עצמו.
שני: התפאורה בדיוק מדגישה את זה, את הגליל, את הטרקטור, את החקלאות, את עובדי האדמה,
בדיוק הגליל העליון, מאיפה שבאו כל החבר'ה שם, שהקימו את המקום.
אני: המקום גם מקושט בדברים שקשורים לרכב.
שני: כן, הקונספט הוא לפי שם המקום.
אנחנו בדיוק על הכביש, בדרך לצפון.
"10 דקות מראש פינה, ושעתיים מתל אביב", זה המשפט שלנו.
אני: הכביש הוא מאוד ארוך, לאורך כל הארץ, לא?
שני: כן, הוא ממטולה ועד אילת.
אני: איך הסתדרתם עם הקורונה?
שני: בקורונה עבדנו בקונספט של משלוחים, עשינו משלוחים ליישובים ולקיבוצים בגליל,
ו-TA כשהיה אפשר.
אני: איך זה יכול להיות שזמן ההמתנה אצלכם הוא שעה~שעה וחצי?
שני: זה תשאל את הלקוחות...לא אותנו...
אני: עם זאת, אהבתי שאתם לא מאיצים באנשים לסיים.
שני: אנחנו לגמרי מאמינים, שאם לקוח חיכה שעה~שעה וחצי להתיישב,
אז יש לו את כל הזמן שבעולם לשבת ולהנות מזמן הישיבה שלו, כמו שמגיע לו.
אני: יש לכם באמת שירות מדהים,
כל פעם מלצרית אחרת שאלה "הכל בסדר?"
איך אתם מספיקים? יש כל כך הרבה שולחנות.
שני:יש הרבה שולחנות, בגלל זה אנחנו מביאים צוות מספיק, שיוכל להכיל את כמות האנשים שעוברים כאן ביום.
אני: כמה לקוחות יש לכם ביום?
שני: אני לא יודעת להגיד לך :)
אני: קהילת המבורגר ישראל ביקרו אצלכם?
שני: אני גם לא יודעת.
אני: ספרי לי על הבשר שלכם.
שני: זה עניין שאני מעדיפה לא להיכנס אליו, כי אני כמעט ולא נוגעת במטבח,
אני בעיקר על הלקוחות ועל השירות עצמו.
זה התפקיד שלי, לוודא שכל שולחן כאן יוצא מבסוט, ונהנה מההמבורגר כמו שצריך.
אני: השירים במקום מאוד נחמדים,
זו רשימת ההשמעה שלך?
שני: לא, זו רשימת ההשמעה ששייך לאחד מהבעלים של המקום, רן ששון.
זה הדבר הקדוש אצלו, המוזיקה.
אני: הקינוח שלכם נקרא דובי גל, מדוע?
שני: דובי גל זה קינוח שרץ כאן, עבר הרבה גלגולים,
כי הוא מבושל וקטן כמוהו, וטעים.
אני: מכירה את המקומות שעשו עליכם כתבות?
שני: מכירה, אבל לא התעמקתי...
אני: האם יש במקום אירועים מיוחדים?
שני: יש פה בימי חמישי את "חמישי שמח", עם גלגל המזל.
זה הקונספט של חמישי בערב שלנו.
אני: מאיפה האוכלוסיה של הלקוחות שלכם מגיעה בארץ?
שני: אנחנו עובדים בעיקר על מקומי,
בסופי שבוע באים כאן הרבה חבר'ה מהמרכז, מטיילים, לעבר הגליל.
אני: למה לא פותחים סניף במרכז?
שני: זה אל תשאל אותי...
אני לא יודעת להגיד לך.
אני: המקום מסוגנן כדיינר אמריקאי?
שני: אתה שואל כאן שאלות שקשה לי לענות עליהן...
אני: את יכולה לספר לי על המבורגר "חאבייר בקיבוץ"? הבנתי שהוא בתפריט רק כמה שבועות.
שני: זה המבורגר חדש שנכנס,
הוא היה כאן כ"קרייזי", שזו תוספת משתנה שאנחנו שמים על ההמבורגר כל יום שלישי,
הוא היה מאוד מוצלח, והחליטו להכניס אותו לתפריט.
אני: איך יוצרים איתכם קשר?
שני: אינסטגרם, פייסבוק, טלפון של המקום.
זמינים בכל ערוץ אפשרי.
אני: קצת שאלה של מעריץ, אבל למה אתם כאלה טובים?
שני: איזה כיף לשמוע ☺
זה באמת אתה צריך לשאול את הלקוחות כאן.
אנחנו משתדלים לתת חוץ מהאוכל הטעים, את השירות הכי טוב שיש,
כל לקוח יוצא מכאן, שהוא קיבל את המקסימום.
אני: הגזוז שלכם בטעם דובדבן היה חסר, חבל,
מקווה שבעוד שנה כשאבוא לבקר, הוא יהיה, מאוד טעים.
שני: למה עוד שנה... תבוא לפני.
אני: בכל זאת, נסיעה של שעתיים...
שני: מוזמנים תמיד באהבה.
אני: הקינוח שלכם מטורף, עוקף את גורדוס ואת וולף בקינוחים.
שני: זו קסטה עם קרם מסקרפונה, בראוניס פאדג', מעל גלידה אמריקאית וניל שלנו, פקאן.
אני: יש שם גם שוקולד מריר, נכון?
שני: בתוך הבראוניז יש, כן.
אני: שזה מושלם, כי זה נותן קונטרה למתיקות.
שני: יופי של קינוח.
אני: עוד משהו שתרצי להוסיף?
שני: שמחה לשמוע שנהנתם, מוזמנים תמיד, תודה רבה ☺
**כביש 90**
תגובות
הוסף רשומת תגובה