כביש 90 - ביקורת יולי 2021

 

מדיה:  

ראיון עם האחמשית.

הצצה על המסעדה.

הצצה על המטבח.

סיכום החוויה.

כתובת : מתחם צומת מחניים (10 דקות מראש פינה, שעתיים מתל אביב).

תאריך ביקור: 24.7.21

12:53 הזמנו.

13:15 קיבלנו (22 דקות הכנה).

שם ההמבורגר: חאבייר קיבוץ - 220 גרם של בשר בקר טרי, עם גבינת מנצ'גו בתוך הקציצה, ופולנטה פרמז'ן פטריות מעל, עם חסה, עגבניה, בצל סגול וחמוצים בארוחה עם צ'יפס ושתייה - 88 שקלים.

תוספת ריבת בצל - 6 שקלים תוספת.

תוספת גבנ"צ עם רוטב צ'דר שום לצ'יפס - 6 שקלים תוספת.

גזוז בטעם של פעם בטעם אננס - כלול בארוחה.

פינוק: צ'יפס בטטה עם צ'דר.

פינוק: קינוח תאכל תגדל תהיה דובי גל - בראוניז פאדג' עם קרמל, וקרם מסקרפונה [גבינת שמנת 50% שומן], גלידה אמריקאית מעל, רוטב שוקולד אגוזים, שוקולד לבן, פקאן סיני (אבל שגדל בארץ) ומיקס אוראו לוטוס.

סה"כ: 100 שקלים.

(ל-220 גרם זה יוצא 56 שקלים) (יש עסקיות)

לקחתי מידת עשייה MR

קדם דבר:

כביש 90 כבר זמן רב ניצב במקום הראשון בטבלת ההמבורגרים שלי.

עברה שנה מאז הביקור הראשון שלי בו, ואף אחד לא הצליח להביס אותו.

חשבתי לעצמי שזה לא הגיוני שאתן מקום ראשון למקום שהלכתי אליו רק פעם אחת,

ולכן אני חייב לדגום אותו בשנית, כדי לראות שבאמת מגיע לו את הכבוד להיות בראש הטבלה.

האם באמת שווה לנסוע שעתיים מתל אביב?

מה גם, שבתאריך הזה היה את ט"ו באב, ומה יותר ראוי מלציין יום זה עם מה שאני הכי אוהב - המבורגרים.

אז לאחר שנה פחות חודש, אני חוזר לאגדה האורבנית הצפונית - כביש 90.

יתרונות:

1. רוצה להיות חבר של חאבייר

ההמבורגר של חאבייר בקיבוץ הוא נדיר.

הוא כמו המבורג מבחינת שלל טעמים שונים שמנגנים לך על הלשון, אבל מן הסתם הרבה יותר טוב מהמבורג (התניע מנועים, פה תחושה טובה).

פשוט פיצוץ של טעמים, ברמה שלא צריך שום רוטב נוסף.

זיקוקים עפים לשמיים עם כל ביס - מאוד מיוחד.

2. גבינות מיוחדות

עד עכשיו אני חושב שאכלתי צ'דר, גאודה, פרמז'ן וזהו בערך.

כאן קיבלתי גבינה מאוד מיוחדת - גבינת מנצ'גו.

מנצ'גו - גבינת כבשים שמקורה בספרד, מאופיינת בריח חריף, עוקצני ומאוד ייחודי, אבל בעלת טעם עדין, המשלב את הטעם האופייני לחלב כבשים יחד עם קרמיות נעימה המעדנת אותו.

גבינת המנצ'גו הייתה מורגשת, אך לא השתלטה על המכלול, וכך גם הפרמז'ן עם הפטריות.

מאוד מתקרב לאיכות הגבינות של המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים (וזו מחמאה גדולה).

בקיצור, המבורגר מאוד חלבי, הרבה יותר מהצפוני.

[יותר חלבי, אבל גם יותר עצמתי וקשוח, תלוי באיזה מוד הגעת באותו יום].

3. צ'יפס בטטה ללא תחרות

כבר סיפרתי על זה בפעם שעברה, והנה גם כאן צ'יפס הבטטה שלהם משוגע;

רואים שעשו אותו במקום, הוא פריך, איכותי, וממש כיף לאכול אותו, אפילו ללא רטבים.

לגמרי צ'יפס בטטה באיכות של רובן.

4. מיונז בטעמים

וגם כאן, הרטבים של המקום נשארו, כאשר הסכמנו כל החבר'ה פה אחד, שמיונז הצ'יפוטלה הוא הכי טעים (על אף שמעט חריף...).

בגדול, לא באמת צריך את הרטבים הללו, עם כל הטעמים המשפריצים מכל עבר, רוטב הבית שהם שמים וגבינת הצ'דר, אבל יחד איתם, זו חגיגה קולינרית של ממש.

חבל ששאר התוויות ירדו.

5. ריבת בצל בחומץ

נכון ריבת בצל מושרית בחומץ נשמע מגעיל?

בביקורת הקודמת נתתי סעיף שלם לריבת הבצל, ואעשה זאת גם עכשיו.

ריבת הבצל כל כך מתוקה, שאני כמעט בטוח שהשרו אותה בחומץ, כדי לשבור את המתיקות.

זו תוספת יחסית קשוחה (מבחינת מתיקות), שכנראה ככה שוברים אותה.

אגב, אם אתה מבקש שיביאו לך את ריבת הבצל בצד, אתה מקבל יותר ממנה, כדאי.

ריבת הבצל הכי מתוקה בארץ...

6. גזוז בטעם אננס

פעם שעברה לקחתי תות-אבטיח ודובדבן, והפעם לקחתי אננס.

האננס טעים, מורגש, אך לא חזק מידי.

יצא לי גם לטעום את הטעם תפוח-אפרסק, והוא לא משהו.

בינתיים, טעם הדובדבן עם ידו על העליונה.

7. השירות הכי טוב שאפשר לקבל במסעדה

כביש 90 חמושים בצוות לא קטן של מלצריות, שתפקידן לבדוק כל הזמן אצל כל השולחנות, אם הכל בסדר, ואם הם צריכים עוד משהו.

צוות המטבח קצת יותר קטן (משום שהמטבח קטן), ולכן הם מעדיפים שאנשים ימתינו בחוץ הרבה זמן, מאשר ימתינו בפנים.

ברגע שאתה נכנס, אתה כמו מלך, כשלא משנה לאן תביט, זו תאווה לעיניים.

יעקב (חבר) - "אי אפשר לדעת מי המארחת, כולן פה שוות".

8. הקינוח הכי טעים שאי פעם אכלתי

עד כה, אני חושב שהמילקשייק של גורדוס, ניצב במקום הראשון של הקינוחים,

אבל הקינוח דובי גל של המקום, אמר לי אחרת.

קחו קסטה של גלידה, שמורכבת מעוגיות עגולות של קוקילידה, 

פזרו מעליה בסיבוביות גלידת וניל מתוקה, הוסיפו שוקולד חלב, שוקולד מר ושוקולד לבן, עם קרמל מעל, עוגיות ופקאן סיני, וזו המנה שהוגשה לנו.

השילוב של הגלידה הקרה עם השוקולד החם, והפריכות של הפקאן, גרמו לקינוח להיות סיום מצוין, לחוויה שנקראת "כביש 90".

קינוח מדהים, ממליץ בקור ^_^

תאכל, תגדל, תהיה דובי גל

9. התחושה שאחרי: קצת כבד, אבל בגדול קל

בדר"כ, התחושה שאחרי בכביש 90 היא קלה;

עם זאת, חביאר בקיבוץ היא מנה עצמתית, ועל כן תופסת נפח בבטן, נותנת תחושה מסוימת של כבדות.

אי אפשר להגיד "סלע בבטן", אולי יותר לכיוון תחושת הבלון של ג'אגנו, שמתפוגגת עם הזמן.

ספקטרום התחושה שלאחר האוכל:

(קלקול קיבה / בחילה / צרבת / כבד בקיבה / תחושה בנויה / קל / לא מרגיש שאכלתי)

מפלצת כמו שמבז

חסרונות:

1. בשר מאתגר

כביש 90, כפי שאמרתי בביקורת הקודמת, הוא לא "באתי בשביל הבשר".

הוא "באתי בשביל המושחת".

הבשר טוב, עובר מבחן במה. טעים.

עם זאת... היו לי מספר חתיכות קשות בתוך קציצת החביאר.

זה לא סחוס קשה סטייל סוסו,

זה יותר כמו סיבים קטנים וקשים, שנותנים קראנצ' שהוא לא כיף לאכילה.

ברור שעודף התוספות מצליח לטשטש את הבשר, אבל עדיין מרגישים שזה בשר שהיה מקבל 70% במבחן במה.

בגדול, ההמלצה של המקום לקחת בין M ל-MW, מוצדקת.

2. קשה לסיים מפאת הגודל

מאוד מוזר,

בסיקור הראשון, לקחתי 400 גרם של צפוני+דרומי, וסיימתי הכל.

כאן, לקחתי 200 גרם של חביאר, ולא הצלחתי לסיים.

שלל הגבינות ופולנטת הפטריות כנראה נותנות מסה מאוד גדולה להמבורגר שמקשה לסיים אותו.

עכשיו אני לא אומר שחייב לסיים מהצלחת כדי באמת להנות,

אבל מצד השני, אני גם דוגל בקלילות הבשר, כמו בדודס לדוגמה.

החביאר בהחלט דחוס יותר, מאשר צפוני/דרומי, ולכן צריך להגיע מורעב על מנת לסיים אותו.

אם הגעת רק רעב, ולא טיילת 8 שעות לפני באיזה נחל או משהו, לא ממליץ לקחת חביאר, אלא אם כן תחצה אותו לשניים ותחלוק עם חבר.

יש עניין מבאס בלא לסיים את ההמבורגר שלך, גם אם הוא טעים מאוד,

זה אותו עניין שנותן כבוד לכל האתגרים ביומנגס, בהם מסיימים לאכול המבורגר במשקל ילד קטן.

3. צ'יפס גנרי

מישהו חייב להגיד את זה,

צ'יפס תפוחי האדמה של כביש 90 גנרי ביותר.

מוזר, כי בדר"כ הרמה במסעדות של צ'יפס מתפוחי אדמה, ומבטטה, שווה היא.

אם תפוח האדמה טעים, כך גם הבטטה, וההפך.

אבל אצל כביש 90, הצ'יפס שלהם בסיסי על גבול הלא טעים.    מזל שיש צ'דר שמשדרג אותו קצת.

המלצה שלי, קחו רק צ'יפס בטטה.

4. היעדר בסוגי גזוז

4.1. קצת קטנוני מצדי,

אבל די התבאסתי על כך שלא היה מגזוז הדובדבן שכל כך אהבתי בביקור הקודם.

נשארו שני סוגים: אננס ואפרסק-תפוח.

טעמתי את שניהם.

לעניות דעתי, אפרסק-תפוח לא טעים.

האננס נחמד.

הטעם האחרון שלא טעמתי הוא הפסיפלורה, לביקור הבא.

בינתיים הדובדבן מככב, ואותו כדאי לכם לבקש.

4.2. גזוז הדובדבן כל כך טעים, שעל אף שהוא מגיע בתוך הארוחה (במקום קולה, לא צריך להוסיף),

אני מוכן לשים עוד עשרה שקלים, כדי שיהיו לי שני גזוזים כאלו, מקווה שהוא יהיה בביקור הבא שלי.

4.3. היה לנו מקרה, בו המלצרים התבלבלו,

קראו לאננס - תפוח, וההפך, בלבלו אותנו לגמרי.

אני הזמנתי את התפוח, חבר הזמין אננס, ומשום שהתבלבלו - קיבלנו הפוך ממה שהזמנו.

אני שמח על הטעות, כי האננס שקיבלתי, זה שחשבתי שהוא תפוח, התברר כטעים הרבה יותר מהתפוח.

חבר שלי עד היום קורא לי נוכל.

זה הוא האננס, ולא תפוח.

5. סיידר חם וחמוץ

לקראת סוף הארוחה, ולפני הקינוח,

כביש 90 תמיד מפנקים בקפה שחור של פועלים או בסיידר חם.

אני אישית לא אוהב קפה, ולכן הזמנתי כמו בפעם שעברה את הסיידר.

כנראה שאני לא טיפוס של סיידרים, בטח לא כאלה.

הסיידר מזכיר תמצית של תפוחים,

הוא חם, חמוץ ולא טעים, קשה לשתות ממנו יותר משלוק,    פחות התלהבתי.

סיכום:

כביש 90 היא מסעדה שפועלת לפי עיקרון הפארטו,

הכוונה היא, שאם משקיעים 80% בכל אחד מהגורמים במסעדה, מקבלים עושר קולינרי, שהרבה יותר גדול, מאם היו משקיעים 100% במשהו ספציפי.

לכביש 90 אולי אין את הבשר הכי טוב בארץ, את הצ'יפס הטוב ביותר, או אפילו את הגבינות הטובות ביותר.

מרכיבי ההמבורגר אולי לא מושלמים, ואין התמקצעות במרכיב ספציפי, אבל הם בהחלט יודעים לנגן ביחד.

כביש 90 הם לגמרי "באתי בשביל המכלול";

ואני באופן אישי לא מכיר מקום אחר שנוגע בקטגוריה הזו.

השירות, התפאורה, הגימיקים, מגוון ההמבורגרים המושחתים, השתייה המוגזת המיוחדת, הצ'ייסרים המוזלים, הקינוחים המשגעים:

כל אלה הופכים את כביש 90 ליותר מהמבורגריה, הם הופכים אותה לחוויה של ממש.

כל זאת ועוד, משאירים את כביש 90 במקום הראשון שלי.

ציון:

95%

חזרה לרשימת הביקורות

תגיות: קינוחים-מושחתים

**כביש 90**