ראיון עם המנהל של בינגו

   תאריך הראיון: 1.7.21

מסעדת בינגו ממוקמת בחוף גורדון בתל אביב, ומלבדה אין המבורגריה נוספת ברדיוס של רבע שעה הליכה.

אני: ספר לי על המקום.
גיא: רציתי להגיע הכי קרוב לקליפורניה שאפשר, זו האווירה.

בורגריה, לא מתיימרת להיות משהו בוטיק, אבל גם לא הפוך: הכי זולה שיש, ברמה של בשר לא טוב ודברים כאלה.

היא לא מתפשרת על איכות, נתחיל בזה.

הסלוגן האמריקאי אצלנו: קינוחים; היא שם.

לא המבורגרים גדולים, מטורפים ומושחתים, ולא צריך את כל התוספות מסביב.

אני, כשאני הולך לאכול המבורגר, אני אוהב אותו פשוט,

אני מעדיף 100 גרם, לחמניה שתיעלם לי ותשאיר אותי סולו עם הקציצה ועם הרטבים.

אני לא רוצה להתפוצץ, אני רוצה לאכול ולהמשיך עם היום שלי.

משהו ליד יכול להיות מדהים, sharing is caring, חייב שיהיה איזה buffalo wings או משהו בסגנון.

זה בינגו בשבילי, זה המנצח.

אני: מה פירוש השם בינגו?    למה בינגו?
גיא: בינגו זה בול, מנצח, winner.

בבינגו יש לך פה את ה-fight של הים, החופש,

אתה מגיע עם כפכפים, אוכל משהו שלא יפוצץ אותך, שהוא בול מה שחיפשת, עם בירה ליד (גם במחיר מאוד סביר בשביל ים - [22 שקלים]), וזה קולע, זה בינגו, כל המכלול מתחבר, value for money.

אני: ספר לי על הבשר שלך.
גיא: בשר ישראלי, אחוזי השומן לא כאלה גבוהים, 20% שומן.

הבשר מורכב משלושה חלקים, שלא אשתף אותך מה הם...

אני מוכר מהבשר כמות גדולה, כי זה ים, מסות גבוהות.

טחינה עם תרכובת מדויקת שלי.

יש מכונה שמייצרת בקוטר של 13, על 100 גרם שזה דק יחסית.

הוא מגיע קפוא לפה, לא נפגע בשום צורה או דרך, כי עובר תהליך מאוד מהיר.

הוא נכנס קפוא למכונה שהבאתי מארצות הברית, מוציאה את הבורגר תוך 2 דקות ו-18 שניות, כך שלפעמים הוא יוצא M.

מידת העשייה היא אחידה לכולם (נשים בהריון מעבירים פעמיים כמובן),

ואז כולם מקבלים את אותו מוצר, וכך אף אחד לא מתבאס על מידות עשייה לא נכונות.

זה מאוד משפיע כשאתה לוקח 200 גרם, אתה רוצה את מידת העשייה הנכונה,

ברגע שההמבורגר עובר תהליך מאוד מהיר, הוא נשאר עסיסי, הוא לא מתייבש, מאבד שום דבר, ואתה מקבל את הביס כמו שהוא צריך להיות.

אני: הבשר מאוד דק, הוא smash burger?
גיא: לא, הוא דיסקית, פשוט דיסקית שעוברת תהליך מאוד מהיר, זה לא smash.

smash זה לא משהו שיכול להתאים למסות כאלה.

smash בארץ, אנשים פחות אוהבים את הקרמול של הבשר בפלאנצ'ה, אלא יותר את הבשר, את ה-Juiceיות.

ב-smash, אתה מוציא את כל ה-Juice, מקבל קרמול, כי ככה זה נוצר,

כל הסוכרים של הבשר, נפרסים על הפלאנצ'ה, מתקרמלים על השומן, וכך נוצר הטעם של ה-smash.

אני עושה את זה בצורה שונה, בגליל מסוע, מקבל smokeיות, אבל הוא לא מעוך, נשאר עם המיץ שלו ועם הנוזלים.

אני: מסוע כמו מקדונאלדס?

גיא: מאוד דומה.

אני: אמרת שמידת העשייה שלך היא M.    לי אמרו MW.
גיא: M+ זה מדיום וול.

לפעמים פשוט יש עומס על המכונה (מגיעה ל-400 מעלות), ולכן מידת העשייה טיפה יורדת, כי החום לא מפסיק,

אבל פלוס מינוס זה כמעט MW.

אני: לגבי הבשר, אמרת שאתה לא רוצה לחשוף, אבל בתפריט רשום שזה בשר שפונדרה, תוכל לפרט?
גיא: נכון, הבשר של השפונדרה הוא די שמן, יש בו המון שומן יחסית, גם השיוש שלו, לא השומן החיצוני שלו, המעטפת, אני מדבר יותר על הבפנים, ואני מוסיף לו עוד חלק.

65% ממנו זה שפונדרה, אני מוסיף עוד חלק אחורי שמאזן את השומן, ואז יש גם את השומן מסוג אחר, במקרה הזה נקרא "בוקס" [שומן מאזור הלחי], הוא נותן את העסיסיות הזו, מקבל את מכת החום וזה לא מפריע לו, זה טוב לו.

אני: מתי פתחת את המקום?
גיא: התחלנו הרצה שקטה לפני שבועיים, ממש שקטה, שלא הייתה שקטה בגדול...

העלתי סטורים, בלי לרשום כלום או לפרסם, ואנשים הגיעו לפה.

נפתח לפני שבועיים לא רשמי, נפתח לפני שבוע ביום חמישי, רשמי.

אני: באמת שמתי לב שאתם חזקים בסטורי באינסטגרם.
גיא: זה לא אני מפעיל את הסטורי של בינגו, את שלי אני מפעיל, גיא גמזו, זה שלי.

יש לבינגו צוות מדהים שעובד איתי, ועושה עבודה מדהימה, הם זמינים לכולם, גם טענות, גם פרגונים, מגיבים לכולם ובאמת נחמדים, נקראים "או לה לה", הם ה-socail media של אריא, ושל נונונו, שתי מסעדות נוספות שלי.

אריה זו מסעדת שף בנחלת בנימין 66, תל אביב.

אני שף, התחלתי מזה.

אני: ולמרות שאתה שף, כאן בבינגו, אמרת keep it simple.
גיא: כי זה מה שאני אוהב לאכול.

יש את מסעדת השף, ששם אני אוהב להתחכם, וכל המסביב,

אבל כשזה מגיע לבורגר, לא מאמין בבורגרים מורכבים, וכמהינים,

אל תבלבל לי את המוח, תן לי בורגר כמו שצריך להיות.

וככה זה צריך להיות, כשאני הולך לארצות הברית אני הולך ל-Five Guys, אני לא מחפש מוגזם, אני סוגר את הפינה הזו, פשוט;

ומי שהולך להמבורגריות מוגזמות, הוא חוטא, אתה רואה המבורגר קומות וכאלה, הוא מאבד את אמריקה.

ניו יורק זה לא אמריקה מבחינתי, זה fake, זה הכל חוץ-גלויות שהגיע, ותראה מה נהיה.

אמריקה זה בחוץ, five guys התחילו מבחוץ,

זו אמריקה, זה מה שצריך להיות, ושם אני נמצא, שם אני רוצה להיות.

אני: אתה במקור מניו יורק?
גיא: אני נשוי לאמריקאית, במקור מתל אביב, האחות הקטנה של ניו יורק, אפשר להגיד.

אני מטייל הרבה בארצות הברית, כל פעם שבועיים-שלושה.

הביקור האחרון שלי היה בבוסטון, באזור הצפוני,

ועכשיו לפני זה היה מנאשוויל עד ניו יורק לינס, אלאבמה, מסביב.

אני מאוד אוהב את אמריקה, את הצדדים שלה, אני לא אוהב את האמצע, אני לא אוהב את ניו יורק, פחות מעניין אותי, וזה נראה לי מתבטא במה שהולך פה בעצם.

אני: אכלתי עם חבר, והוא אמר שהמקום מזכיר מקדונאלדס או בורגראנץ'.
גיא: קודם כל, אם אני מזכיר רשתות גדולות, עשיתי את שלי.

קשה להזכיר רשתות גדולות.

אם התעלתי על כמה מהרשתות שאמרת, מדהים,

ואם זה יהפוך לרשת, מה טוב.    כל הסיפור פה זה להפוך לרשת ששומרת על איך שהיא התחילה.

אם התחלתי ככה, אני רוצה להישאר ככה.

רשת שלי, שתהיה שלי בלעדית, בלי זכיינים.

אני: ראית את הסרט "המייסד"?
גיא: כן, לפני 5 שנים, כשהוא יצא.

אני: כמה לקוחות יש לך ביום?
גיא: אין לי מדד להגיד לך, וגם אם היה לי, לא הייתי אומר לך.
אם היית שואל אותי כמה לקוחות מרוצים ביום, אולי הייתי עונה על זה.
אני: כמה לקוחות מרוצים יש לך ביום?

גיא: אמרתי "אולי"...

אני: קהילת המבורגר ישראל, יצא להם לבקר אותך בשבועיים האלה, או שהקדמתי אותם?
גיא: אני לא מכיר, אני לא בעולם הזה של הקהילות...לצערי.

הלוואי, אם הם היו פה, אז בכיף, ואם לא, אז מוזמנים, בהכי אהבה בעולם,

אני עושה פשוט את מה שאני מאמין בו,

לא בקטע של טוב/לא טוב, 

אני מוציא משהו שאני מאמין בו, אוהב לאכול אותו, מתחבר אליו, ואם מישהו פחות מתחבר זה גם בסדר, זה טעמו האישי, ואם זה מישהו שאוהב את זה, אז עשיתי את שלי, גם אם זה אחד,

זה כיף.

אני: אתה יכול להסביר לי את העניין עם הקורנפלקס? אתם מאוד מיוחדים בזה.
גיא: 1. קורנפלקס הם דגני בוקר אמריקאיים, וזה משהו שמתנהג יותר טוב כציפוי, מכל דבר אחר.

הוא נשאר פריך.

המטרה הייתה שהוא יהיה פריך במשלוח.

אנשים שמקבלים נאגטס של מקדונאלדס במשלוח (שזה אחלה נאגטס, זה לא רע), אבל זה... לילדים זה נחמד, פחות אני.

פה אתה מקבל משהו שמדבר יותר אליך, שהוא קראנצ'י, ולידו יש איזה מיונז חלפיניו עם תפוח ירוק, שאנחנו עושים, אז זה הופך את זה פחות לילדים, יותר אני ואתה שנבוא ונשב לאכול משהו, על הים עם בירה, וזה קצת יותר כיף.        זה מה שאני אוהב לאכול

יש לי ילד, אני הכי שמח בעולם שהוא בא לפה, הוא אוכל את הנאגטס, אמנם עם רוטב קטשופ, וזה בסדר,

אבל לנו זה כיף לאכול דברים אחרים עם מרקמים שונים, ולא מאתגר אותי לעשות נאגטס פשוט.

לא מעניין אותי לעשות נאגטס שהוא יותר תעשייתי ופחות מרקמי.

2. חוץ מזה, יש גם את הגלידה, אכלת?

אני: לא, לא יצא לי, רציתי מילקשייק.

גיא: אין לנו את המילקשייק, כי אנשים פחות רוצים אותו.

אני: במקום את הבירה, הייתי לוקח מילקשייק, הרבה יותר זורם.

גיא: אז יש את הגלידה...

אני: לא... גלידה זה קינוח.

לצד ההמבורגר, איזה מילקשייק, מזכיר five guys...

גיא: אז אולי יהיה, אולי יהיה בהמשך...

אני: עכשיו אין כי התקלקל המיקסר?

גיא: לא עניין של התקלקל, אפילו לא קניתי את המיקסר.

רציתי לקנות אותו, לא קניתי אותו.

מאוד מעצבן אותי עניין המחירים בארץ,

מאז הקורונה, כולם העלו מחירים בהכל, לרבות במוצרי חשמל, בטענה שהתייקרו המכולות.

וגם המוצרים שאתה קונה סתם... טיימר עולה 180 שקל, 

למה שטיימר יעלה 180 שקל כשהוא עולה 4 שקלים ב-Ali Express...

וזה נורא מעצבן אותי, וגם אותו דבר במוצרים האלה.

את מכונת הגלידה קניתי מזמן, ועכשיו רציתי לקנות את מכונת המילקשייקים, והמחיר שהיה לפני זה הכפיל את עצמו. 

אמרתי fuck it, אני לא קונה את זה, לא רוצה את זה, לא מוכן לשתף עם זה פעולה.

אז נכון, אני לא מגיש מילקשייק, אבל אני אגיש גלידה.

אני: אז לא יהיה מילקשייק בעתיד?

גיא: כרגע לא יהיה, המחירים ירדו ואני אקנה...

אני: כי זה בתפריט פשוט...

גיא: נכון, כרגע בינתיים אין, יש את הגלידה, אותו כיוון, פחות נוזלי, זה אותו דבר באמת 1:1, וזה ממש טעים.

היא מגיעה עם קורנפלקס מקורמל ומומלח, שאנחנו עושים, אני אביא לך לטעום.

זה חלום, הכל ביחד...תענוג.

אני: השירים במקום ממש נחמדים. אווירה רגועה, רשימת השמעה שלך?
גיא: של הספר שלי.

אני מסתפר אצל חברה שמתים על מוזיקה שחורה, יש לו פלייליסטים מדהימים,

כל פעם שאני בא, אני מחמיא לו על השירים,

עד שאמרתי לו "די, תביא לי את הפלייליסטים שלך, ואני אשמיע אצלי במקום".

וזה מגניב, הוא בא לפה, יושב פה, נהנה ואומר "איזה כיף לשמוע את המוזיקה שלי גם פה".

אני: יש, פה משהו באנגלית שרשום על הקיר, עם ציור של כדורסל.

slam dunk the junk

גיא: זה בקטע של מחזור, אל תלכלכו את הים.

הרבה מהדברים פה מתקשרים למחזור.

הדבר היחיד שנמצא בפלסטיק זו כוס הבירה.

הכנתי כוסות בהתחלה מקרטון, ואף אחד לא היה מוכן לשתות מהן, קיבלתי תגובות שביאסו אותי.

אתה רואה, הכוס אפילו לא ממותגת, אלה כוסות הבירה.

כל השאר מתכלה, מנייר, הכל עם מסר של "תמחזרו, זרקו לפח, שמרו על נקיון".

אכפת לי מאוד מאיך המקום נראה, אנחנו כל הזמן מפנים, מסדרים ומנקים לאנשים את השולחנות.

גם כשיורדים לחוף, תשמרו על הניקיון ועל הסדר.

בסוף זה חוף שלי ושלנו, של כולנו, אנחנו צריכים להנות ממנו.

אני: חייב לציין שהלחמניה שלך רכה בטירוף, וגם סגורה מאחור, כך שהרכיבים לא יוצאים.

כמעט באן.
גיא: זה חלק מהחשיבה על הלקוח בסוף.

כשאתה אוכל בורגר, מטפטף, ונוזל לך מהצד השני, בעיקר העגבניה.

זו הסיבה שאין לי עגבניה במקום, לאמריקאיים, עגבניה זה קטשופ.

מה לעשות...עגבניה זה איטליה, היא היגרה מתישהו,

אבל עגבנייה תמיד משנה טעם, מוציאה מיץ, משנה את הטעמים ולא אחידה.

קטשופ זה דבר אחיד, אז שיהיה קטשופ על הלחמניה.

הלחמניה עצמה היא לחמניה מקמח תפוח אדמה + קמח רגיל.

לחמניה fluffית בטירוף, אתה נותן ביס והיא נעלמת, היא הופכת להיות מאוד דקה.

אני לא צורב אותה, למרות שאומרים לי "תצרוב את הלחמניה".

כשאתה צורב את הלחמניה, אתה מייצר אפקט של crust,

אני לא רוצה את זה, אני רוצה שתיתן ביס ובום, נעלם לך הכל.

גם פיתה לא צורבים, אז מאיפה הגיעה צריבת הלחמניה? לא צריך אותה, לחמניה צריכה לספוג, להיות fluffית ולהחזיק את המילוי בפנים.

וזה שהיא לא פתוחה עד הסוף, זו אמירה של המאפייה עצמה, שככה האמריקאים חושבים שצריכה להיות הלחמניה (זה לא אני החלטתי), שהיא לא פתוחה משני הצדדים.

מקדונאלדס עושים לחמניה צרובה ופתוחה משני הצדדים, משהו משנות החמישים שנשאר להם ככה.

אני מאמין במשהו אחר, אני חושב שלחמניה צריכה לתפוס את כל המיצים, שיהיה לך ביס כמו בפיתה,

ואנחנו ישראלים אוהבים פיתה, בסוף החלק הכי טעים עם כל המיצים, עם כל הטעמים, וככה זה צריך להיות.

אני: אהבתי מאוד את החסה, היא מאוד פלומתית, לא מעפנה שטוחה.
גיא: חסה שנקראת "לליק".

אני מביא את האלמנטים ממסעדת השף, שם זה משולב בסלט עלים.

יחד עם זה יש את היופי שלה, היא מאוד "מניפתית".

היא גם יפה, וגם עושה את העבודה, אז למה שלא תהיה חלק מבינגו.

אמנם יותר יקרה מחסה רגילה, אבל היא חד משמעית צריכה להיות שם.

אין לי בעיה עם לשלם טיפה יותר, אבל לקבל משהו אחר.

אני: עשו עליכם כתבות?
גיא: עשו המון כתבות, כן.

אני: מתי הם הספיקו?

גיא: עשו ב"הארץ", ב-time out, ב-mako, בוואלה, בישראל היום, ב-ynet, בתוכנית חיסכון,

היה פה שבוע של מליון סיקורים.

משום שאני שף מוכר בארץ, אוטומטית שומעים שאני פותח מקום, הם מגיעים, זה מעניין אותם.

במיוחד גם אחרי נונונו שעשה הרבה מאוד רעש, אז הם הספיקו.

אני: יש במקום אירועים מיוחדים?
גיא: כרגע לא, בהמשך יש לי תוכניות מעניינות לעשות...שוב אנחנו מדברים על אמריקה, אז זה יהיה בנוסח אמריקאי.

אני: אפשר לקבל סקופ?

גיא: תהיה פה תחרות בינגו, עם מנחה כמו שצריך, עם גלגל גדול כדורים, וזוכים,

מי שיזכה יזכה בפרס שווה.

בהמשך, עשיתי פעם בנונונו תחרות אכילה, וגם פה אעשה תחרות של ההמבורגר הענק ביותר,

מי שיסיים אותו ראשון גם יזכה במשהו.

יהיו פה דברים מעניינים, דברים כיפיים, זו אטרקציה, זה ים, כיף,

ביום הצ'יפס הבינלאומי בקרוב, יהיה פה על כל ארוחה שמישהו ייקח, נניח דאבל המבורגר ושתייה, יקבל צ'יפס חינם.

אני מאוד אוהב לתת לאנשים, תהנו, שיהיה כיף, אני אוהב לחלק את האהבה שנותנים לי ולתת בחזרה.

אני: מאיפה האוכלוסיה שלך מגיעה בארץ?
גיא: מכל מקום, 

זה חוף ים, כולם עוברים פה, כולם נכנסים,

אפילו סבתות עם נכדים, אתה יכול לראות את כולם.

אני: תיירים?

גיא: תיירים אין לנו הרבה בארץ היום,

אבל כן, יש תיירים עם אזרחות, שמגיעים לבלות פה, או מהשגריריות,

אז כן, באים ואוכלים פה.

מכל הארץ יש כאן.

תפריט תיירים

אני: איך אפשר ליצור אתכם קשר?
גיא: אינסטגרם, בדרך כלל בינגו, [bingo.burger.tlv]

יש גם את האינסטגרם שלי מי שרוצה לכתוב לי בכיף, [guygamzo]

אני משתדל לענות לכולם, קשה לי נורא...אם אני לא רואה ומפספס,

אבל באמת משתדל.

אני: יש גם טלפון למקום?

גיא: אין טלפון למקום.

אנחנו סוג של food truck על הים בתכלס, 

אבל יש wolt, ואפשר להזמין ממנו.

זה טרי, חדש, אנחנו רק מתחילים עם זה, נשמח לקבל פידבקים על איך הגיע ומה הגיע,

ללמוד, לשפר ולתקן.

דבר העורך: שימו לב: האינסטגרם הוא אפיק התקשורת היחיד של המקום,

כך שאם תחליטו להגיע למקום, אל תסתכלו בגוגל מפות, תסתכלו באינסטגרם.

יצא מצב שחברים מהקהילה הגיעו מרחוק, ולא ראו את הסטורי בו רשום שהם נסגרים ב-20:00, 

הגיעו והיה סגור, אז תמיד שווה להסתכל באינסטגרם שלהם: bingo.burger.tlv.

אני: מבחינת שתייה קלה, יש פה קולה, נכון? לא pepsi.
גיא: בסוף, המבורגר אפשר "לחנך" אנשים איך לאכול, להגיד זה אני מאמין שלי,
אבל לגבי קולה, אני לא שותה pepsi, אני שותה קולה.

לא משנה אם pepsi יבואו וישלמו לי, אני לא שותה את זה...

אני: אמנם הטעם האמריקאי הוא pepsi, אבל ישראלים אוהבים לשתות קולה.

גיא: קולה ובורגר זה חלום, בירה ובורגר זה חלום, ים ובורגר זה חלום.

אני: מבחינת בירה יש לך אסטרלה ו..?

גיא: זהו, 

אסטרלה בהירה, זה מה שיש פה.

אני משמעותית זול יותר מכל החופים.

300cc של בירה ב-22 שקלים.

יש חופים שמוכרים ב-30+, אז אני לא "עושק" את הלקוחות שלי,

גם בעיר אתה תשתה בירה ב-22~24 שקלים, אלה הסכומים בערך.

אני רוצה למכור לכולם, שכולם יוכלו לקנות,

כן יוצר קצת הרמת גבה, אצל הרבה פה שזה כזה זול, אבל fuck it, לא אכפת לי.

אני: עוד דברים שתרצה להוסיף?
גיא: שתאהבו אותי, כמו שאתם אוהבים את הבורגר שלכם.

אני: תודה רבה לך.
גיא: תודה לך, נביא לך את הקורנפלקס.

טעים

חזרה לביקורת