ראיון עם המנהלת של מסעדת לופט

     תאריך הראיון: 2.8.21

מסעדת לופט היא ברובע של ראשון לציון, ומגיעה למקום השני בעיר הזו, מתחת לג'אנגו כמובן.

אני: ספרי לי על המקום.
עדן: אנחנו בעיקרון מסעדה שמתמחה בבשר וביין.
אנחנו עושים פה יישון בשר בעצמנו.
אני: כל הבשר מיושן?
עדן: הסטייקים.
הבורגרים לא, אבל מה שאני יכולה להגיד לך שהם נעשים מידי יום במקום, עם בשר שהוא 100% בשר.
החלקים הם: מכסת אנטריקוט, צלעות וחזה.
מה שנותן לנו את הייחוד, שאנחנו מכינים גם את יישון הבשר שאנחנו עושים כאן במקום, וגם הבורגרים שאנחנו עושים אותם כל יום מחדש.
יש לנו כמה סוגי בורגרים, כך שהתערובות של הבורגרים הן שונות.
הבורגר "אש עליך" הוא לא אותה תערובת בשר כמו הבורגר "בקר קלאסי" שלנו.
כנ"ל לגבי כבד האווז וכנ"ל לגבי הצ'יזבורגר.
הרי בסופו של דבר אם זה כבד אווז, אז כבד האווז בפנים, בתוך הקציצה, וכך גם הגבינה,
טוויסטים מעניינים.
יש לנו פה תפריט די רחב, גם בשר בקר, עוף, צמחוני, טבעוני, אפילו תפריט לצליאקים.
אנחנו מתמחים גם ביין, יש לנו תפריט מאוד רחב שלו, וגם קוקטיילים,
הדגש של מסעדת לופט הוא בשר ויין, וכך תמיד היה במשך 20 השנה שהמסעדה פועלת.

אני: איך עברתם את הקורונה?
עדן: בקורונה עשינו קצת שינוי, פנינו לקהל הצעיר, כי הוא זה שיצא החוצה.
הלכנו יותר לעניין של בורגרים, והייחודיות שלהם.
הוספנו בורגר "אנטריקוט", בורגר "אש עליך";
אנחנו גם עובדים היום עם ספיישל של בורגר אסאדו, שזה בורגר עם אסאדו ואיולי שום;
זה משום שהקורונה גרמה לנו לעשות שינויים מעניינים,
אז אנחנו עדיין מתמחים בבשרים, אבל היא גרמה לנו להתעסק בקהל הצעיר ובבורגרים.

אני: למה המקום נקרא לופט?
עדן: מצחיק, בדיוק עשינו על זה הדרכה, והבעלים הסביר לנו על זה.
לפני 20 שנה, כאשר נכנסו למקום בפעם הראשונה, הוא היה עם תקרות מאוד גבוהות וחלל פתוח;
זה הזכיר להם מאוד את הבנייה הניו יורקית של הלופטים.
זה פשוט נראה להם כמו לופט של ניו יורק.
הוא גם היה מאוד שונה בצורה שלו, הוא עבר תהליכים רבים, בכל זאת 20 שנה שהוא פתוח.

אני: כמה לקוחות יש לכם ביום?
עדן: בסופי שבוע אנחנו מגיעים ל-500.
אמצע שבוע בימים טובים 200, ובפחות 100-120.
זה משתנה.
בטו באב הגענו ליותר מ-500.

אני: קהילת המבורגר ישראל ביקרו אצלכם?
עדן: כן, לפני הרבה זמן.
יש לנו גם כתבה נחמדה מ-2014.

אני: את זוכרת עוד מקומות שעשו עליכם כתבות?
עדן: לא אשקר לך, הבעלים פה לא כ"כ אוהב פרסום.
הוא לא מאמין בפרסום רשתי.
הציעו לו הרבה פעמים כתבות בעיתונות ובחדשות.
הוא כמעט ולא מסכים, הוא לא אוהב.
בקורונה, עשינו בכאן 11 תוכנית,
שם ממש סיפרנו והסברנו כיצד אנחנו משקמים את עצמנו אחרי הקורונה,
אז זו הייתה מהדורה מאוד מעניינת.
חוץ מזה, לא היו הרבה כתבות בעיתון, גם מבחירה, וגם כי לא יצא הרבה.
אני: זה בסדר שאנחנו מדברים עכשיו, נכון?
עדן: כן כן כן
הכל טוב :-)

אני: השירים במקום, הם רשימת ההשמעה שלך?
עדן: האמת שכן,
אבל אנחנו רצים פה על רשימות השמעה שהן די mainStream,
כאשר בצהריים תוכל לשמוע קצת יותר מוזיקה ישראלית נחמדה כזאת.
סופי שבוע, בעיקר חמישי-שישי ערב, אנחנו הולכים על צ'יל-טכנו כזה, שזה קצת יותר אווירה (בחמישי יש יותר צעירים).
אנחנו מנסים להתאים את עצמנו הרבה פעמים גם לקהל.

אני: למה מדליון כבד האווז במנת "המבורגר כבד אווז" שלכם, נמצא בתוך הקציצה ולא מחוצה לה?
עדן: אנחנו היחידים בארץ, שעושים דבר כזה, שמים את המדליון בתוך הקציצה,
ואנחנו גם היחידים בארץ שעושים קציצה מרובעת.
זו מנת הדגל שלנו, אנשים עפים עליה, ובאים במיוחד בשבילה.
כבד האווז בפנים כי זה יותר מעניין, מאשר לראות את כבד האווז מעל,
יותר כיף לקחת ביס כשזה בתוך הקציצה, אנשים עפים על זה.
מה גם, שאתה מקבל כבד אווז בחתיכה, ולא קצוץ.
כדי שיזהו שמדובר בבורגר כבד אווז עם מדליון בפנים, עושים את הקציצה מרובעת [שלא יתבלבלו עם קציצה רגילה].
מה גם שמדליון כבד האווז הוא מרובע, אז כדי שהקציצה תתאים באופן שווה לביס עם המדליון בפנים.

אני: יש לכם קינוחים מאוד מיוחדים,
יש לכם עוגיות שוקולד צ'יפס, אלפחורס וצ'ורוס, וופל בלגי.

עדן: אני יכולה להגיד לך שהקינוחים האלה עברו הרבה גלגולים.
דולצ'ה דה לצ'ה זה קינוח שהיה ספיישל כשהיינו עושים פה ערבים דרום אמריקאיים קצת לפני הקורונה, הלקוחות עפו עליו אז השארנו אותו,
בגלל זה אתה רואה צ'ורוס ואלפחורס כי זה דרום אמריקאי.
מאנצ' קוקילידה הוא קינוח שבמהלך הקורונה, בעקבות המשלוחים, המכירות שלנו ירדו,
החלטנו קצת לצאת מהקופסא, לגוון, החלטנו להתחיל לאפות ולהכין פה עוגיות שוקולד צ'יפס.
הגענו למתכון מטורף, עוגיות השוקולד צ'יפס פה הן מדהימות ברמות, ולקוחות לא הפסיקו לשבח אותן.
זה קינוח שהיינו מוציאים אותו רק במשלוחים, כי באמת יותר קשה להכין אותו במסעדה.
לקוחות באו והתלוננו, "לא רוצים את זה רק במשלוחים, רוצים את זה גם כשאנחנו באים לשבת פה".
אז המאנצ' קוקילידה זה הפיתרון, שלוש עוגיות שוקולד צ'יפס, אותן אנחנו אופים ומכינים,
גלידת וניל איכותית, רוטב שוקולד, בן אדם לא צריך יותר מזה :-)
אני: אני יכול להשיג את הקינוח הזה במשלוח?
עדן: את העוגיות כן, את המאנצ' קוקילידה עצמו לא.
את העוגיות אנחנו עושים במשלוחים, יש לנו 4 עוגיות ב-40 ש"ח.
זה גם יותר זול משאר השוק, הן מאוד גדולות, בטעמים שונים: טריקולד, מאנצ', קינדר חמאת בוטנים.
אני: מזכיר את night cookies.
עדן: כן, קצת
אבל זה מתכון לגמרי שונה.

אני: תוכלי לספר לי על הסממנים השונים במקום, כל שלטי הניאון, תמרורים במקום וכו'.

עדן: אווירת דיינר,
בכניסה בפטיו זה נראה מסעדה אחת,
בחלק הזה, זו מסעדה אחרת,
וגם בחדר הפרטי זה נראה מסעדה אחרת לגמרי.
לכל אזור פה יש את האופי שלו, ויש לנו גם לקוחות קבועים, שחלק מהם אוהבים לשבת שם, וחלק פה.
זה נחמד, כי אנחנו עונים על הרבה צרכים של לקוחות.
זו בעיקר אווירת דיינר, כל הלדים, הלוח ה-subway, ה-poker casino, ניו יורק.
אז זה בעיקר דיינר בסופו של דבר.
אני: גם נוף [יש תמונות של בניינים בניו יורק כטפט על הקירות].
עדן: כן, יש פה תמונות של ניו יורק, 
גם הבר שלנו אני חושבת שהוא מאוד מיוחד, אני מתה עליו.

אני: האם במקום יש אירועים מיוחדים?
עדן: בטח,
תוך כדי שאנחנו מדברים, יש פה בתוך החדר הפרטי אירוע חברה, של ביטוח, הם עושים ערב גיבוש.
בלי קשר, אנחנו עושים פה בר-מצוות, בת מצוות, שבת חתן, ברית, יום הולדת 80 יש פה מלא, גיל הזהב, 50 שנות נישואין.

תפריט סגור, תפריט אירועים שעונה על הצורך, אוכל טעים, חווייה קולינרית, זה בגדול האירוע.
אני: סוגרים את המסעדה?
עדן: תלוי.    היום לדוגמה יש לנו אירוע של 140 אנשים, אנחנו סוגרים את כל האולם הזה, אבל בחוץ אנחנו ממשיכים לפעול עם שולחנות רגילים.
חדר פרטי אין לי מה לסגור את המסעדה, זה עד 30 אנשים, מכניסה אותם לחדר, נותנת להם את הפרטיות.

אני: האם יש במסעדה אירועים מיוחדים שהם אירועי נושא?
עדן: היינו עושים את זה בעבר.
בטח אתה מכיר שאחרי הקורונה יש מחסור בעובדים,
אז רק עכשיו התחלנו להרים את הראש מעל הקרקע אחרי שנגמר החל"ת,
אז היה לנו ערבים דרום-אמריקאיים, היה לנו בימי חמישי DJ,
היה לנו הרבה מעניינים, עכשיו קצת הפסקנו עם זה, אבל בקרוב זה יחזור.

אני: מאיפה האוכלוסיה של הלקוחות שלך מגיעה בארץ?
עדן: אני חושבת שהרוב זה מהסביבה: ראשון, חולון, בת ים וכו',
אבל יש המון לקוחות שפתאום מגיעים יותר מרחוק: תל אביב, ירושלים, ראש העין.
דברים מעניינים כאלה, לא רק מהאזור, 
יש הרבה שמגיעים מבחוץ.

אני: את יכולה לספר לי על הלחמניה שלכם קצת?
עדן: הלחמניה שלנו טבעונית, אם זה נחמד ומעניין אותך.
אנחנו לא מכינים אותה פה, אנחנו לא אופים אותה,
אבל אני חושבת שה-main issue בה הוא שהיא מאוד רכה וטרייה.
אנחנו מקבלים כל יום סחורה חדשה, כדי לשמור על הטריות.
אני: הן מגיעות קפואות?
עדן: לא, הן מגיעות טריות.
אני חושבת שאולי לחמניית הבורגר של ה-160, אבל אני לא סגורה על זה.
99% הכל טרי לגמרי.

אני: איך אפשר ליצור אתכם קשר?
עדן: הכל, יש לנו גם אינסטגרם, גם פייסבוק וגם טלפון,
אנחנו זמינים בהכל, וכמובן משתדלים לענות מענה מהיר.

אני: עוד דברים שתרצי להוסיף?
עדן: אני פה 3 שנים לא סתם, אני מאוד אוהבת את המקום.
אני חושבת שמה שמייחד אותנו זו האווירה המשפחתית שיש לנו, גם בין העובדים וגם בין הלקוחות.
הלקוחות הם לקוחות ותיקים ברובם, שכשהם נכנסים בדלת, אז הם כבר יודעים את השם שלי ושל שאר העובדים,
וזה למה אני כל כך אוהבת את המקום, כי האווירה היא אחרת, וזה הכל מתחיל מלמעלה - מהבעלים.
כי כשהבעלים משרה עבור העובדים ה"נמוכים" בסולם, את האווירה הזאת של המשפחתיות ושל האווירה הטובה, אז כולם מרגישים את זה.

אני: משפט לסיום?
עדן: אם מישהו שומע אותי שם, שיבואו לאכול, טעים פה D:

אני: עדן, תודה רבה לך.
עדן: בכיף, תודה לך, תודה רבה, בהצלחה :)

חזרה לביקורת

**לופט**