ראיון עם הבעלים של מסעדת הולשטיין
תאריך הראיון: 25.8.21
מסעדת הולשטיין היא בשוק הכרמל בתל אביב, והיא הפנינה של השוק.
בשארה: לפני שאתה תראיין אותי, אני אראיין אתכם.
קודם, אשאל אתכם איך היה?
אני: היה טעים מאוד, מרגישים שאתם מבינים בבשר.
זה היה בשר מהקצבייה הכי איכותית שאכלתי,
והוא גם היה אדום, אתם לא מפחדים מאדום.
בשארה: אתה ביקשת M
אני: וזה היה כמו MR.
בשארה: הפלאנצ'ה פה, זה לא חשמל, זה גז.
הפלאנצ'ה לוהטת, ואם הוא יפספס עוד שניה, זה יכול להיות לך MW.
הבשר הוא טוב, וגם אם היית אוכל אותו חי, היית מרגיש עוד יותר טעמים.
הבישול, מקלקל את הטעם
זה כמו לאכול קינוח - בשר זה מתוק.
..
אני מת על המבורגרים.
אני: אכלת ב-fatcow או ב-jango?
בשארה: לא יצא לי, ולא בקטע רע.
אני אוהב תמיד לפרגן לחברים שלנו לעבודה.
עם הצלחות אני לא מתווכח.
אני יודע לאכול את ההמבורגר שלי.
מה אתה בתור המבורגריה יכול לחדש לי?
אני יודע הכל, אני מכיר הכל, אני טעמתי הכל.
אני: כמה זמן אתה בתחום?
בשארה: מעל 30 שנה אני עובד.
לפי הצלקות בידיים, אתה יודע כמה פעמים פספסתי עם הסכין, כשפירקתי בשר.
אני: אתה קצב?
בשארה: אני דור שלישי למשפחת קצבים.
זה בדם, את מה שאני יודע, אני לא יודע ללמד, כי זה לא קשור לפירוק.
אתה יודע כמה פרות טעמתי בחיים שלי?
הרי אין נתח שעבר בשולחן ולא טעמתי מהבסטה.
אני אוכל מלא בשר חי.
כשאני חותך, היו מצבים שפירקתי פרה, והחלטתי שזה לא למכירה, זה לי לבית.
אם יש משהו מיוחד, זה לא למכירה, זה שלי.
אני: בשר וואגיו, יצא לך לאכול?
בשארה: וואגיו, מה שיש בארץ..
אני: אין הרבה...
בשארה: הזן הוא אוסטרלי. אכלתי. הבשר טעים.
אני יכול להגיד לך שהולשטיין הרבה יותר עשיר בטעמים.
הוואגיו הרבה יותר שמן. אנשים אוהבים עסיסי, אבל זה קצת מוגזם מידי (לפי דעתי).
אני: יש הרבה אחוזי שומן.
בשארה: אני אוהב שומן בקר, אבל במידה מסוימת.
אני: כמה אחוזי שומן יש אצלך בבשר?
בשארה: אתה רוצה שאני אגלה לך את המתכון?
אני: רק כמה אחוזי שומן... הבשר היה מאוד איכותי, אבל הייתי שמח אם היה עוד שומן.
בשארה: זה שאתה מוסיף עוד חתיכת שומן זה לא תמיד טוב, זה לא יעשה לך את ההבדל,
וזה יכול להרוס לך את הבורגר.
הכמויות אצלי הן מדויקות, זה כל הזמן יישאר ככה, וזה לא שלא מעניין אותי מה אתה חושב, מאוד מעניין אותי מה אתה חושב.
לא אבוא ואחרטט אותך "32 נקודה משהו אחוז", עזוב.
יש רמה של שומן שצריכה להיות בבשר, שהיא מתאימה ל-99% לקהל שאוכל.
אני לא יכול להכין לך קציצה עם קצת יותר שומן, אני חייב לקלוע לכולם.
אם הייתי מקשיב לך, עושה יותר אחוזי שומן, אני מפספס הרבה.
אתה תהנה אולי, אבל אני לא יכול לרצות את כולם.
אני גם מנקודת ההתחלה שלי יודע את זה,
אני יודע לרצות 99%. לא 100, אין 100% בחיים.
אני: הבשר שלכם מיושן. איך התהליך עובד?
בשארה: יש שתי שיטות, בוואקום וב-0 מעלות.
אם אזמין אותך לקצבייה, אתה תהיה בשוק מהתהליכים.
קודם כל, זה הכל יישון יבש, הכל תלוי במקררים.
בסטייקים, אחרי הפירוק, מפלטים, ואז אין יותר ליישן,
שמים בוואקום אריזה, וכך זה שומר על הבשר מלהתייבש.
הוואקום הזה הוא סוג של תהליך יישון, אבל זה משהו אחר,
כשאתה עושה נתחים גדולים, התוקף שלך יותר ארוך.
כשאני שם בווקום במנות אישיות, התוקף הוא עשרה ימים.
אני: וכמה זמן אתה מיישן יבש לפני הוואקום?
בשארה: יש נתחים של ההמבורגר, מפרקים אותו אחרי (פחות או יותר) שבועיים,
ואז הטחון לא נכנס לוואקום, הוא הולך לטחינה.
הנתחים הבאים שהם על העצם, כמו פילה אנטריקוט, שייטל, פיקאניה,
וואקום, מפלט אותו ולמקרר.
אני: ספר לי קצת על המקום.
בשארה: זה חלום של הרבה זמן.
לי יש קצבייה, ולי יש יצרן של טחונים, אני יצרן של בשר.
אני מוכר את הבשר שלי לא רק לעצמי, אלא גם למסעדות.
פתחתי את המקום הזה מאהבה לבורגרים, ולא באתי להמציא איזה משהו חדש, אני זה אני.
מי שמכיר אותי, יודע מה אני נותן.
אתה יחסית צעיר, אבל אני מכרתי בחיים שלי לשלושה דורות של אנשים.
היום אני מוכר לך בשר, לאבא שלך מכרתי בשר, וגם לסבא מכרתי בשר.
כל מי שמכיר אותי אישית יודע טוב מאוד, בשארה חינאווי או שהוא עושה, או שהוא לא עושה, אין אצלי באמצע.
אתה רואה איך המקום שלי נראה?
תבוא לקצבייה, ותראה שהיא באותה רמה: רמת הניקיון, טיפול בבשר.
אני אוהב את מה שאני עושה, וזה שונה לגמרי, אני עושה את הדברים אחרת. אני לא ממציא דברים מחדש.
אני: איך אתה משנע את הבשר שלך מהקצבייה אליך למסעדה?
בשארה: אין היום להעביר בשר טחון בצורה שהיא טרייה, משרד הבריאות לא מאשר.
כל הבשר צריך להיכנס ל-shock Freeze, להקפאה מהירה.
אחרי טחינה, מקפיאים במכה את הבשר.
אני: זה לא פוגע באיכות של הבשר, כשאתה מקפיא אותו?
בשארה: להפך, אם אתה מקפיא אותו לאט זה פוגע באיכות שלו, אבל אם במכה, זה שומר עליו עוד יותר טוב מהבשר הקודם.
אני: הבשר שלך הוא בשר מזן הפרות "הולשטיין".
בשארה: הולשטיין הוא זן הולנדי. אתה גם יכול לעשות גוגל, יסבירו לך בדיוק על הפרות.
הבשר שלהן מאוד טעים, מבחינת רמת בשר,
זה גם פרות לא צעירות, אז הבשר הוא לא רך, הוא צורך הרבה יישון (הסטייקים וזה, בטחון זה קצת שונה).
כשאתה מערבב את הכל, אתה מקבל את הולשטיין הבורגר.
אני: הפיתה של חינאווי, היא גם בבעלותך, נכון?
בשארה: נכון.
אני: תוכל לספר על ההבדל בין הקצביה, הפיתה של חינאווי והולשטיין?
בשארה: הולשטיין זה בורגר עם צ'יפס, מטבח אמריקאי.
הפיתה של חינאווי זה גריל פחמים, על האש בפיתה, הכי פשוט שיש,
בצל, עגבניה, פלפל חריף, טחינה ועמבה.
זה גריל פחמים יד ראשונה מקצב,
כמו שאתה הולך לקנות אוטו, אתה מחפש יד ראשונה מרופא.
אני הקצב, יד ראשונה,
אתה אוכל פיתה עם שיפוד ב-30 שקל.
שני שיפודים שלי בפיתה שזה 200 גרם, מבחינת מחיר זה אותו דבר כמו שיפוד אחד בחוץ.
אני: איך אתה מצליח לתחזק את הפיתה, את הולשטיין ואת הקצבייה?
בשארה: חוץ מהקצבייה, יש גם את המפעל.
אני עובד 17-18 שעות ביום.
שבעה ימים בשבוע.
אני: מתי אתה ישן?
בשארה: כמעט ולא.
אני: אם אבוא לפיתה של חינאווי, ואבקש המבורגר או קבב בפיתה, אקבל?
בשארה: תקבל גם המבורגר בלחמניה, אבל אין צ'יפס.
אני: אותו בשר כמו פה?
בשארה: אותו בשר בדיוק.
אני: ספר לי קצת על הלחמניות שלך, הן מזכירות את GDB.
בשארה: אני לא אוהב לדבר על אחרים.
אני עובד עם ערן שוורצברד.
הוא האיש והלחמניה הזו. (עד פה)
אני: למה המקום נקרא הולשטיין?
בשארה: לא המצאתי סתם שם, לא יצא במקרה, קשור לזן הפרה.
אני: מתי פתחת את המקום?
בשארה: לפני שבוע.
אני: כמה לקוחות יש לך ביום?
בשארה: העניין שלי הוא לא כמות הלקוחות, כל לקוח אצלי הוא לקוח,
גם אם יבוא אחד, וגם אם יבואו 100, זה לא משנה.
כמו שאתה קיבלת את היחס, עברתי שולחן שולחן, ודיברתי עם כל אחד שנכנס לפה.
וכל בורגר יוצא אותו בורגר, אם זה הראשון ואם זה האחרון.
אני: איך עברתם את הקורונה?
בשארה: בפיתה קיבלנו סטירה רצינית,
שלושה סגרים, זה לא קל.
פתחתי אותה ב20.2, וסגרתי אותה ב-10.3.
בדיוק פתחתי אותה בקורונה.
אבל זו לא טעות עסקית שלי, לא לקחתי בחשבון קורונה, אבל למדתי לחיות איתה,
עובדה שפתחתי עוד מקום בקורונה [הולשטיין].
אני: אז עשית משלוחים בפיתה?
בשארה: לא, כשהיה סגר, נשאר סגור. הכל טוב, לא סוף העולם.
אני: קהילת המבורגר ישראל ביקרו אצלך?
בשארה: אני מתאר לעצמי שכן, הם הרבה.
אני חושב שראיתי איזה פוסט על המקום הזה.
את האמת אני גם לא מסתכל על הסטורים, אני משתף וזהו.
יכול להיות שגם מישהו ילכלך עליי בסטורי, ואני אשתף את הסטורי שלו.
אני משתף אוטומטי, גם אם כתבת טוב/לא טוב, זה לא ישנה שום דבר בעסק.
זה שזה לא טעים לך, הכל טוב, אני לא יכול לרצות אותך.
אבל אני יודע שאני קולע ב-99%. אז אחד, לא יקרה כלום.
גם שילמת, זה חשוב.
אני: כמובן, אין דבר כזה לאכול חינם.
בשארה: יש אצלי מקרים בהם מגיעים מראש ומבקשים לאכול חינם בשביל ביקורת.
זה לא קיים מבחינתי, אם אני ארצה לפנק, אני מפנק, לא אתה מחליט. מצידי אל תכתוב עליי,
גם אם אנשים מלכלכים עליי (משום שלא קיבלו חינם), זה לא אומר שזה נכון.
כל קבוצת המבקרים הזו - מי אתה שתחליט על העסק שלי?
לא אהבת? אל תחזור.
אני מושקע פה מלא כסף, אתה תבוא להרוס לי את העסק? למה מי אתה?
אני מסתכל על ביקורות, ואני רואה שאנשים רושמים שלא אהבו.
יום אחד אפילו הגבתי על פוסט נאצה שפרסמו על מתחרה שלי,
מחקו את ההתגובה שלי.
מי אתם שתחליטו על פרננסה של אחרים?
הבעיה שלנו, של אנשי העסקים, אנחנו נתנו לכם במה.
אם טוב, תפרגן,
אם לא טוב, אל תבוא לאכוך, הכל טוב,
לך תאכל במקום אחרף, תפרגן למישהו אחר,
אבל אל תכתבו רע על מישהו, שבמיוחד מושקע הרבה כסף בעסק,
וכל המסעדות בארץ, אנחנו עוברים תקופות לא טובות,
אם זו קורונה, מיתון, מלחמה, תמיד יש הפתעה,
אם לא טוב, אל תכתבו, למה לכסח אנשים?
תכתבו רק טוב,
גם אם לא טוב, תעשו מזה טוב.
ומי זה שבכלל חילק ציון? בן כמה הוא?
אני: נעבור לשאלה הבאה..
בשארה: אני לא רוצה לעבור לשאלה הבאה עדיין.
אני רוצה להמשיך את מה שאני רוצה להגיד.
מי אתם שתחלקו ציונים?
{לקוח לאחר סיום הארוחה מודה לבשארה על ההמבורגר}
בשארה: זה שווה את כל הכסף, שאומרים לך "אחלה המבורגר".
הוא לא נתן ציון, אתה שמעת אותו אומר לי "אתה 8/10 או 5/5
מה זה הציונים האלה?
אתם מנסים להמציא דברים חדשים?
אני: ספר לי קצת על הבשר שלך.
בשארה: מה יש לספר על הבשר?
אני: זה בשר מיושן שבועיים אצלך בקצבייה.
בשארה: אין דיוק של שבועיים, אני גם לא מגדיר את עצמי בתור dry aged burger
אני לא מחרטט אנשים.
אני: אתה יכול להגיד לי מאילו חלקים זה מורכב?
בשארה: לא.
מה, אתה רוצה לבוא בגיל 20, ולקחת ניסיון...
מי שירצה לפתוח המבורגריה, רוצה ייעוץ, הוא יכול לקחת אותי בתור יועץ, אני אשמח.
אני: השירים במקום זה מהמסעדה שלך, או מהשכנים?
בשארה: אתה לא שומע טוב.
[מהשכנים].
אני: מגניב הקטע של המקרן "הולשטיין" שמסתובב, מאוד אהבתי את זה.
זה אחלה רעיון.
בשארה: ☺
אני: אני רואה שיש לך גם הרבה בקבוקי אלכוהול למעלה..
בשארה: זה אנחנו מפנקים ככה אנשים [בצ'ייסרים].
אנחנו אוהבים אנשים, זה לא הבורגר, זה גם האירוח.
אתה בא, אתה תרגיש כאילו באת אלינו הביתה.
אכלת ונהנת, אבל זה לא רק זה, אני נהנה יותר ממך.
אני: ממש הרגישו את זה, כל רגע הציעו לנו צ'ייסרים.
הערת שוליים: [אגב, מזכיר מאוד את הגישה של צ'אפו בורגר].
יומי (חבר של בשארה): בשארה לא מגיע ממקום שהוא צריך עוד עסק.
הוא בא ממקום שהוא עושה משהו שהיה החלום שלו.
כל החיים שלו הוא רצה לבנות את ההמבורגר המושלם, ולמכור אותו לאנשים.
זה הסיפור שלו.
הוא לא צריך את זה, הוא לא חייב.
אני: אבל זה לא שהוא לא מכר המבורגר עד עכשיו, הוא מכר בפיתה של חינאווי המבורגר.
בשארה: יש שם, ואני מוכר בקצבייה את הבורגר לבית, למי שירצה לקנות.
עם זאת, כשאתה קונה אצלי המבורגר בקצבייה, ואתה הולך הביתה לאכול, אני לא רואה אותך נהנה.
מקסימום או שאתה שולח לי ווטסאפ "תודה רבה", או שאתה עושה סטורי.
אבל יותר מזה, לא ראיתי אותך אוכל, או מלקק את האצבעות.
אני: מאוד אהבתי את שניצל המוצרלה שיש לכם.
בשארה: זה ג'לאל.
אני: לא ראיתי הרבה מקומות עם שניצל מוצרלה.
ג'לאל: בדקנו מה אין בתל אביב.
אני: אני מכיר את זה בשמבז.
[בפועל, יש גם בהום בורגר].
אני: החסה שלכם היא כמו החסה של בינגו.
בשארה: אנחנו לא מדברים על אחרים, הסכמנו, נכון?
אני: איך קוראים לחסה המסולסלת הזו?
בשארה: ג'לאל יגיד לך, אני בחיים לא אזכור את השם הזה.
ג'לאל: לאליק.
אני: האם מקומות אחרים עשו עליך כתבות?
בשארה: בטח, מה לא ראית?
אני: ראיתי.
בשארה: נו, אז מה אתה שואל?
אני: זה חלק מהראיון...
בשארה: אל תשאל שאלות מיותרות.
תחפש בגוגל.
וואלה
ישראל היום
time out
הארץ
אני: האם אתה מתכנן לעשות פה אירועים מיוחדים?
בשארה: יש לי תוכנית בראש של תחרות בורגר.
אני: תחרות אכילה מהירה?
בשארה: תחרות אכילה מרובה, מבחינת גודל.
כמובן לא תישאר פה כל היום.
מי שיזכה, לא ישלם על הבורגר, וגם נשים תמונה שלו בחנות.
נותן לך גם רעיון לחברים שלנו [למתחרים].
אני: האמת שיומנגס עושים challenge כזה.
בשארה: אני לא יודע מה אחרים עושים, אנחנו לא מדברים על אחרים.
יש לי כל מיני רעיונות,
אני קצת מוזר בטעמים.
אני אוהב לארוחת בוקר, ביצים, בייקון וריבה;
ותתפלא, שזה חיבור מדהים.
אני: אולי תשים ריבה בהמבורגר שלך?
ריבת שזיפים/תאנים, יהיה פצצה.
בשארה: התוכנית היא להכניס עוד כמה ספיישלים לפה,
ספיישל עם כבד אווז, ואיזשהוא רוטב מתוק.
לא אדבר על מה, כי כשזה ייצא, זה ייצא בבום,
וגם עם הבייקון טלה, גם איזה סוג של משהו שיעיף אותך באוויר.
בשארה: אכלת ארוחת בוקר בחו"ל?
אני: לא שזכור לי יותר מידיי.
בשארה: מגישים לך בייקון, חזיר אמנם, אבל אני לא [אוכל].
אני: אני גם לא!
בשארה: אנחנו בחיים לא, גם בקצבייה שלי, אין חזיר.
אני אוכל בחו"ל, בחו"ל לא רואים..
אני: הוא לא מסתכל.
בשארה: בדיוק, הוא לא מסתכל.
אני אוכל בייקון, ביצים וריבה.
אני: איזו ריבה?
בשארה: זה לא משנה, כל ריבה טעימה עם חיבור הטעמים, וזה שילוב טעמים מטורף.
בהתחלה אנשים אמרו לי "איך אתה אוכל את זה?".
נתתי להם לטעום והם אמרו לי "שמע, אתה מוזר, אבל זה טעים מאוד".
אני: את האמת, אכלתי בחו"ל ארוחת בוקר, שם אכלתי ריבת דובדבנים כתומים, היא הייתה מטורפת.
בשארה: הכתומים זה שלך, לא שלי, כן?
אני: שלי..
בשארה: כן, אתה יכול להגיד מה שבא לך, אני לא אומר.
אני: אתה גם לא רוצה לפגוע בריבות.
בשארה: אני לא רוצה לפגוע בריבות, כן.
אני: מאיפה מגיעים אליך מהארץ?
בשארה: כל מי שמגיע אליי, מגיע באופן מיוחד.
אני חוץ מאוכל, אין לי מה לדבר עם אנשים.
אני בחיים לא שואל בן אדם במה הוא עובד, מה הוא עושה בחיים ומאיפה הוא.
אם הוא הזמין משלוח, זה משהו אחר,אני מבקש את הפרטים ואז אני כבר יודע על הבן אדם.
אני גם לא אוהב ששואלים אותו במה אני עובד, מה אני עושה.
כשאני מזמין מקום במסעדה, אני בחיים לא מזמין על השם שלי.
אני: אבל זה השם שלך...
בשארה: זה גם יכול לשבש אותם.
אני: למה? אתה עושה ביקורות?
בשארה: לא, אני רוצה להנות נטו.
אני מפרגן באהבה לכולם, כי אני יודע כמה זה קשה.
אם נניח אני בא אליך למסעדה, כשאתה חבר שף,
ברוב המקרים, מרוב שאתה רוצה לפנק אותי, קורות כל הפאשלות האפשריות איתי.
אז לפעמים אני נכנס למסעדה בשושו.
אני: תוכל לכבד כרטיס כחול חבר טעמים?
יומי: חבר זה בעיה, זה חייב להיות כשר.
בשארה: אני מוכר בורגר ב-45 שקלים, איזו הנחה אתה רוצה עוד?
יומי: 62 שקלים לרוב הארוחות שלו.
בשארה: זה 45 שקלים, אתה מקבל 200 גרם קציצה, 200 גרם דיוק.
{מראה לי את הסרטון הזה}
המכונה הזו עושה 244 נקניקיות בדקה,
וזה גם על מהירות של 40%.
ב-100% אתה לא משתלט לקחת את הסחורה.
תראה גם את הרמה, אין טפטופים של דם, זה לא בשר מופשר.
אין לי זבל בנקניקיות, אני מוכר בשר.
אין לי שני סוגים של בשר,
המסעדות שאני עובד איתן, אלה מסעדות שמקבלות את אותו בשר שהלקוח שלי מקבל.
אני: איך אפשר ליצור איתך קשר?
בשארה: למקום אין טלפון.
אני: אינסטגרם יש,
פייסבוק אני חושב שגם יש.
והוא אפילו לא מופיע בגוגל מפות, אני אוסיף אותך.
בשארה: כן, זה לא הקטע החזק שלנו, טכנולוגיה של גוגל וזה,
שמתי מיקום.
אני: למה למקום אין שלט עם השם של המקום?
יומי: יש את המקרן עם השם של המקום.
אני: חוץ מהמקרן.
בשארה: אנחנו רוצים לעשות שלט, אנחנו עדיין בהרצה,
גם התפריט, יש דברים שייצאו יש דברים שייכנסו, כמו עראיס נגיד.
בשארה: זה, עוד מלפני שנולדת.
אני: זה אתה?
בשארה: זה אני.
אתה זוכר שעל המקררים, היו מדבקות של זוגלבק?
ליד הקופה הי תרמוס של קפה, כל לקוח שהיה בא, אז לא היה צ'ייסרים, היינו מביאים לו כוס קפה.
אני: אתה מכיר בלוגרים אחרים?
נניח ברק קדוש.
בשארה: את ברק אני לא פגשתי.
אני: הוא לא מספר כשהוא מגיע.
בשארה: אני יודע,
הוא אכל אצלי בפיתה, ושלח לי תמונה, כשלא הייתי פה, הייתי בחו"ל,
ראיתי איזו טעות בבורגר שלו, וכשחזרתי, הם חטפו על הראש.
הסדר של הירקות לא היה נכון.
אני: וזה משנה?
בשארה: בטח שזה משנה.
אני: תוכל להרחיב על הסדר של הירקות?
בשארה: לא, אני לא אספר לך שום דבר.
אני: יש גם את רועי, מburgers.il
בשארה: כן, הוא גם כל הזמן מתייג אותי, אני לא מבין את שיטת התיוג שלו,
כל פעם אני מחפש איפה אני בכלל רשום...
אני: כמובן שאשתף את המקום עם כולם.
בשארה: אם אתה נותן לי ציון, תן לי 1/10.
אני: למה?
בשארה: כי אם זה לא 10, אל תשים 9.
לפחות שים 1, כי המספר הוא לא משנה.
אני: משפט לסיום?
בשארה: מה יש לי להוסיף?
אני: מה שתגיד...
בשארה: אתה יכול להוסיף, אתה זה שאכלת את הבורגר.
אני: אני מאוד נהנתי.
{יום לפני באינסטגרם, פרסמתי "חבר מסקר", על מישהו שנתן 8/10}
בשארה: כן, ראיתי, ציון 8.
מי הוא, שבכלל יחליט ציון? בן כמה הוא? כמה בורגרים אכל בחיים שלו?
קודם כל שילך לקצבייה, שילמד טעמים,
אז מה מקדונאלדס, 7?
ג'לאל: ייאמר לזכותם, שזו אותה רמה בכל העולם, איפה שתאכל זה אותו טעם.
אני: אני חייב להגיד, שאתה האדם הכריזמטי ביותר שפגשתי, יש לך המון ביטחון ובצדק..
בשארה: כי אני יודע מה אני עושה.
לסיכום,
אני אישית מפקח על הייצור אצלי, לא רק על הסחורה שלי.
כל סחורה שיוצאת מהמפעל שלי, אני שם במקום נוכח.
יומי: זה לא שהוא הלך לאיזה מפעל..
בשארה: אין מפעל שמייצר לי, אני מייצר לעצמי.
אני: מאיזה שלב אתה נכנס לתמונה?
בשארה: אני בתמונה שבועיים לפני שחיטה.
אין לי פרות שהן שלי,
אני עובד עם אנשים, ואני יודע עכשיו שיש להם דברים יפים לעוד שבועיים לשחיטה, הם מכינים אותי מראש.
אני: עם מי אתה עובד?
בשארה: אני עובד עם סוחרי בקר שלי.
אני עובד עם סוחרים שאבא שלי עבד איתם,
הם כבר יודעים את הרמה שאני מבקש, לא מהיום, מעוד לפני שנולדת.
אין לנו סנטימנטים בעבודה, הכל צריך להיות פיקס,
אם משהו לא טוב, אנחנו יודעים לא לעשות אותו.
או שעושים או שלא עושים,
בגלל זה אני גם מכסח לכם את הצחורה, על כל הציונים,
אני רוצה שמישהו יבוא ויפתח פה איתי,
שיגיד לי שהוא מומחה לבשר.
עשיתי קורס בשר בחו"ל,
כשהלכתי לקורס, המורה בכיתה, אמר לכיתה,
"אתם באתם מפה, אבל בא מישהו, ב-12 שעות טיסה, עשה לכם בית ספר".
אני לא צריך אתכם, שתגידו לי אם הבורגר שלי טוב או לא טוב.
אני הרמה הכי גבוהה בארץ,
ואני לא מדבר על אף אחד אחר, אני מדבר ספציפית עליי.
יש כאל שעבדו אצלי, יצאו ממני, פתחו עסק משלהם, ולא מפרגנים.
זה הכי מבאס אותי.
אני יותר מידי טוב, כשבאים אליי לעזרה, אני עוזר, וזה מתפוצץ עליי בפרצוף.
נתתי הרבה מתכונים לאנשים,
עזרתי להרבה אנשים בייצור של בורגר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה