ראיון עם הבעלים של סטפני
תאריך הראיון: 30.10.21
מסעדת סטפני היא SmashBurger בתל אביב, ויש לה את סיפור החיים הכי מרגש ששמעתי
"אני מאמינה שלאמנים מגיע את הכסף שלהם".
"לא לכולם יש כסף, ולפעמים זה כיף במקום כריך חביתה, תאכל איזה המבורגר ותמשיך".
אני: אני ממש נרגש לפגוש אותך.
סטפני: איזה כיף שבאת בסוף, אני עוד לא נחתתי וכבר..
אני: אני שמעתי עלייך המון דברים, ואני חושב שאת מאוד אמיצה.
סטפני: תודה.
אני: מדהימה, וכיף לי ממש לדבר איתך.
את הכי מתוקשרת בארץ.
עטו עלייך המון גופי תקשורת, וחשוב גם לי לסקר אותך.
הייתי שמח שזה היה אחרי הארוחה, אבל משום שאת צריכה ללכת, זה יהיה עכשיו.
אני: את הבעלים של המקום?
סטפני: כן.
אני: כמה זמן המקום פתוח?
סטפני: עוד מעט ארבעה חודשים.
אני: ממש חדש.
סטפני: כן.
אני: ספרי לי בבקשה על המקום.
סטפני: המקום שלנו זו מזללת המבורגרים פצצה, הכי טובה בעיר.
ההמבורגר לדעתי פה, הוא הכי טעים בעיר.
אני חושבת שהוא מביא קונספט אחר מהמבורגריות שיש פה בעיר (בתל אביב).
אני גדלתי על מקדונאלדס, אני חושבת שמה שמקדונאלדס הביאה [בעבר] זה [הוואי] של משפחה וחברים.
לבוא, לאכול ולחגוג ימי הולדת (לפני 20 שנה), זה מה שהיו עושים.
רציתי ליצור מקום כזה, שהוא של חברים, של משפחה, ולהחזיר את זה לקונספט.
אני חושבת שמה שמיוחד אצלנו זו רמת בשר מאוד מאוד גבוהה.
אני לא בן אדם של גימיקים: פטריות כמהין ורטבים..
אני אוהבת צ'יזבורגר קלאסי, בשר טוב, גבינה טובה, צ'יפס טוב בצד, וזהו.
אם תשאל אותי איזו פיצה אני אוהבת, [אגיד לך] פיצה מרגריטה.
זאת אני.
סטייק אנטריקוט, חמאה מעליו ונגמר הסיפור.
לא רוטב פלפלים ושמנת..
זה הרעיון של המקום,
ה-SmashBurger הגיע, כי אמרתי "מה יבדיל אותי מהעיר?", שכולם יביאו לך נתח של המבורגר של בין 200-250.
אז אצלנו יש שני נתחים של 100 גרם, שהבשר עצמו זה בשר מאוד איכותי, זה אנטריקוט שמיושן 40 יום, עם אסאדו, עובר טחינה כפולה.
גם עובר "משקל", בעצם לחלק את זה ל-100 גרם כל אחד, גם עובר Smash.
הוא עובר המון תהליך, עד שהוא בעצם מגיע להיות מה שהוא מגיע.
זו לא קציצה "יאללה ביי", היא מאוד נעימה בפה, אתה גם תטעם ותראה... זה משהו אחר.
בתור ארגנטינאית, אני אוהבת בשר (אפשר להגיד) על גבול החי.
ה-Smash Burger משום שהוא דק, הוא לא צריך הרבה זמן על הפלאנצ'ה.
ממש 30 שניות - 30 שניות, ויש לך המבורגר.
הוא עדיין פריך מבחוץ, עסיסי מבפנים, מיוחד מאוד.
טעם של בשר ממש טעים.
נעים בפה, נעים לאכול אותו, כי אתה לא לועס שעה..
זה פשוט המבורגר מאוד מיוחד.
אני: למה דווקא המבורגר?
סטפני: זה לא היה מיועד ספציפית להמבורגר, אבל איכשהוא אני והשותף שלי הגענו להמבורגר.
אני: איך קוראים לו?
סטפני: אמיר.
הוא הבעלים של הקינג ג'ורג'.
הוא מסעדן תותח, והוא איש תותח.
העלנו כל מני דברים, ואמרתי שבא לי משהו שמסמל משפחתיות וחברים.
הלכנו רגע אחורה בזמן, ואז אמרתי "בואנה, פעם הייתי חוגגת יום הולדת במקדונאלדס!".
היינו מחכים בתור ילדים ליום ההולדת, הולכים כל המשפחה למקדונאלדס, וזה היה אירוע, בלונים [והכל..]
לפני 20 שנה לא היה לך כלום [אף המבורגריה אחרת], מקדונאלדס פעם היה וואו.
היה לך מקדונאלדס, בתחנת דלק, וקפולסקי,
אז אמרתי אם אצליח להביא את הפעם הזו להיום, כמובן עם נתחים טריים ואמיתיים.
יש לנו קצב מיבנה, מאיפה שאני באתי,
הוא חבר מאוד טוב, ויש לו את הבשר הכי טוב לדעתי, הוא גם עובד בשוק.
אני: הוא הקצב שלכם?
סטפני: כן, עודד פריאל, הקצבייה שלו פה, "אופריאל" קוראים לה.
אני ממליצה לכולם, מי שרוצה בשר טוב ואיכותי, ללכת אליו, [הוא] תותח.
הוא מביא לנו את הנתחים, אנחנו עושים את כל השאר פה.
כמובן משום שהוא עובד פה, אז הבשר שלנו טרי, אין לנו הקפאות.
כל יום מגיע בשר בבוקר, עובר תהליך להגיע ל-Smash.
אני: נטחן במקום.
סטפני: הכל.
אין לנו מקפיאים, חוץ משל הצ'יפסים, אתה יכול לבוא לראות, אין [מקפיא] של בשר.
הבשר הוא טרי כל הזמן.
אני: למה המקום נקרא "סטפני"?
סטפני: אבא שלי פתח מסעדה, כשהייתי בת 14 ביבנה, והוא קרא לה סטפני.
כולם היו מבלים אצלנו במסעדה.
ואז אמרתי מה, אולי אקרא למקום "סטפני".
כמו שהיה לי אז ביבנה, רק שזה היה של אבא שלי, והיום זה שלי.
הכל מאוד דרך שיח, ואיכשהוא דברים קרו, זה פשוט מדהים.
כתבות על סטפני:
YNET
הארץ
וואלה (מומלץ לצפות)
BOB
13
אני: מה שעות הפתיחה אצלך?
סטפני: אנחנו פותחים פה ב-11:00
כמובן, שהעובדים מגיעים לפה ב-8:00.
11:00-23:00
אני: ככה גם שישי וגם שבת?
סטפני: כן,
אנחנו מותחים טיפה, אם בסופ"ש יש טיפה יותר [לקוחות]
אבל אני משתדלת להשאיר את זה ככה.
מי שרוצה לאכול.. [שיגיע בזמן]
כשאתה בונה אימפריה..
אתה שם שעות, בהתחלה כולם צעקו עליי "מה את סוגרת ב-23, יש פה אנשים"
אבל אמרתי מי שירצה לאכול בסטפני, יידע שב-23:00 זה נסגר.
אז מי שבאמת רוצה לבוא ולאכול, הוא יבוא מתי שצריך לבוא
כי זה מה שקורה לי, כשאני רוצה לאכול בפור, אני יודעת שב00:00 זה נסגר,
אז אני צריכה לתכנן את עצמי כדי לאכול במסעדה.
אתה רוצה לגלוש, מועדון הגלישה נסגר בשעה 19:00,
[לכן] אם אתה רוצה לגלוש, תבוא לפני. אל תבוא ב-19:00 ותכעס על בעל הבית.
אני: כמה לקוחות יש לך ביום?
סטפני: ראית היום, הסופ"ש פיצוצים [עמוס].
אמצע שבוע זה מאוד נע,
יכול להיות שאמכור 100 המבורגרים, וזה יכול להגיע ל-300,
אני לא מדברת בכלל על ה-Wolt, הוולט גם כן מפציץ כל הזמן, כל שעות היום אנחנו עובדים חזק מאוד בוולט.
אני מאוד אוהבת את הוולט, אני חושבת שבסופו של דבר כולם צועקים עליהם, מתמרמרים עליהם, [אבל] בסופו של דבר הם הייטק, והם עושים אחלה עבודה, מביאים מלא עבודה, ואני לא מתלוננת,
אבל הייתי שמחה שיותר אנשים יבואו [לאכול בישיבה].
בוולט זה קל, מזמינים, ו-20 דקות יש לך המבורגר,
אז אני הייתי רוצה שיותר אנשים יבואו, יאכלו אצלי במקום, ישתו בירה ויתפנקו.
אבל אני לא מתלוננת, העבודה כל חודש עולה ועולה.
אני: כמה מקומות המקום יכול לאכלס בבת אחת?
סטפני: 70.
אני: זה אומר שאם אני רוצה לסגור פה אירוע, אני יכול לדבר איתך?
סטפני: בטח, ברור.
אני: כבר עשו אצלך אירועים?
סטפני: עשו אצלי מיני אירועים, יותר של חברות, 20-30 איש.
אבל לי לא אכפת לסגור את המקום לשבת, להביא לאנשים פה רק בירות והמבורגרים,
באמת יום הולדת עם מוזיקה, שירקדו על הכיסאות, לא אכפת לי בכלל, אני אשמח אפילו.
אני יותר [מגיעה] ממקום שאני רוצה שאנשים יהנו פה.
אני: יש לכם גם אירועי נושא?
סטפני: לא.
אני חושבת לעשות כל מיני דברים, אבל אני לא כ"כ סגורה, כי זה רחוב של תיירים.
וברגע שיש לך הרבה תנועה פה, אתה יכול לעשות פה ערבים מגניבים.
בימים האלה [של הקורונה] זה קצת קשה להוציא אנשים מהבית.
אני: עכשיו אין כ"כ תיירים, עדיין יש קורונה..
סטפני: זה מה שאני אומרת, כשיש לך תיירים, אתה יכול לעשות הרבה משחקים.
והרחוב הוא לא כזה...לי מאוד קשה לצאת מהבית בשעה 22:00.
אולי כי אני לא שותה יותר אלכוהול, ואני כבר לא חלק מהמסיבות הללו, אני כבר קצת חושבת עקום.
כן הייתי רוצה לעשות פה דברים, דברים שאני חושבת עליהם.
אני: קהילת המבורגר ישראל ביקרו אצלך?
סטפני: כן. הם כתבו עלינו האמת.
אני: יש לך לחמניות ללא גלוטן במקום?
סטפני: יש לחמניות ללא גלוטן,
לחמניות הבריוש הן טבעוניות, הרטבים הם טבעוניים.
יש לנו המבורגר beyond מדהים,
אנחנו ממש השתדלנו גם לנשים בהריון,
אנשים שאוכלים בשר וחלב, שיהנו גם מלחמניית בריוש, ולא מרגישים את הטעם בכלל, הן טבעוניות ואחלה.
אני: הבנתי שיש לכם גם גבינה רגילה וגם טבעונית.
סטפני: נכון.
אני: פצצה, שיש גם וגם, ושיש את האפשרות לבחור.
סטפני: ברור.
אני: זה לא כזה ברור.
סטפני: לי זה היה ברור, כי יש לי אח טבעוני,
יש לי בנות דודות שהן חולות צליאק,
אז אני יודעת בדיוק מה המשמעות, שאתה בא למקום, רוצה לאכול המבורגר, אבל אין לך את הלחמניה הנכונה, אין גבינה כי אני אוכל את זה, ובשר...
בן אדם יוכל לבוא ולבחור מה שהוא רוצה, עם חלב, בלי חלב, עם גבינה, בלי גבינה..
אני לא בעד תפריט גדול, התפריט שלי קטן, אבל הוא נותן לך את הכל, הוא מקיף.
(אנחנו יושבים בחוץ)
אני: אני לא שומע שירים במקום.
סטפני: יש מוזיקה, פשוט לא בחוץ.
אני: והשירים שבפנים, את בחרת אותם?
סטפני: אני מחויבת להיות בחברה שמשלמת תמלוגים.
אני: לאקו"ם.
סטפני: כן.
אני: את היחידה בארץ שעושה את זה...
סטפני: אני עושה את זה, כי אני מאמינה שלאמנים מגיע את הכסף שלהם.
אני משלמת על זה לא מעט כסף.
מגיע להם.
אני: את מקסימה, אף המבורגריה לא עושה את זה.
סטפני: אני יודעת. כולם עם רשימות השמעה.
זה משהו שאני ביקשתי מהשותף שלי, שזה חשוב, פשוט חשוב.
אני: יש לכם מבצעים מטורפים, ב-25 שקלים, זה לא הגיוני.
סטפני: זה המבורגר "מאמי", המבורגר ילדים של 100 גרם, עולה 28 שקלים בתפריט.
הורדנו את זה ל-25 שקלים, והבאנו כוס לימונדה למי שיושב.
לא לכולם יש כסף, לשים 70 שקל על ארוחה.
לפעמים זה כיף הקטנצ'יק הזה, אתה בא לאכול, נותן איזה ביס וממשיך.
גם במקדונאלדס עושים לך את ההמבורגר באירו, אם אתה מטייל.
אם תטייל באירופה, אתה תראה שבאירו אתה יכול לקבל המבורגר קטן.
אני: אני חושב שגם בארץ היה המבורגר בעשרה שקלים פעם.
סטפני: נכון.
שם [באירופה] זה עולה אירו.
בארץ זה עשרה שקלים.
אז זה כיף, אתה שנייה אוכל וממשיך.
כל מיני דברים כאלה [שחשבתי לעצמי]..
לפעמים אתה לא רוצה לאכול, לפעמים לא בא לי לאכול ארוחה,
בא לי לאכול משהו קטן ולהמשיך, אני בחורה של כריכים,
ולפעמים זה כיף במקום כריך חביתה, תאכל איזה המבורגר ותמשיך.
אני: את יכולה לספר לי על התמונות המעוצבות שיש במקום?
סטפני: של האחים שלי?
אני: גם שלך, וגם של עוד כמה אנשים.
סטפני: אלה האחים שלי.
אדיראנו, ג'וליאן וג'רמי.
הם באו לפרגן, היה לנו צלם בשם רן.
החלטנו לעשות Familia כזאת, שמנו את התמונות של אחים שלי, [שמנו אותם גם] בשמות של ההמבורגרים.
אני מאוד מחוברת למשפחה שלי.
אני חיה ונושמת בזכות האהבה שלהם, והיה חשוב לי לפרגן להם ממש,
לא ראיתי שום שם אחר שאני יכולה לשים.
אני: ראיתי שיש לך קופסאות מגניבות של חמצוצים (במקום רטבים).
סטפני: אנחנו מביאים את זה ללקוחות, גם בוולט.
כל משלוח בוולט מקבל סוכריות גומי, וגם לקוחות,
או ילדים [או מבוגרים], מי שרוצה, שייקח.
אני: זה גם לא מובן מאליו שאת משרתת אנשים, בתור הבעלים.
יש הרבה אנשים שהם הבעלים, והם עם האף למעלה.
(בקושי מבקרים במסעדה)
ואת מוכרת את המוצר.
זה מדהים מבחינתי.
סטפני: תודה.
אני: מאיפה האוכלוסיה של הלקוחות שלך מגיעה בארץ?
רק מתל אביב?
סטפני: לא, מה פתאום.
יש לי מרחובות, מחולון, הם מגיעים לי מכפר סבא,
חלק מחיפה,
כל מי שמגיע לתל אביב, אמר "אני חייב לבוא לאכול אצלך".
אני: וכמה זמן המקום פתוח שוב?
סטפני: ארבעה חודשים.
אני: תוכלי לכבד כרטיס כחול?
סטפני: אשמח.
אני: יש מצב לעשות הגרלה אצלך באינסטגרם?
סטפני: כן, אפשר. לגמרי.
אני: איך אפשר ליצור איתך קשר?
סטפני: בטלפון שלי: 053-779-9680
[גם באינסטגרם: Stefani.Smashburger]
אני: דברים נוספים שתרצי להוסיף?
סטפני: אני יודעת שכל מי שיושב פה, עף.
אני הייתי שמחה שכמה שיותר אנשים יבואו, במיוחד אנשים שאוהבים בשר והמבורגרים שיבואו לאכול ולהנות, זה ההמבורגר הכי טעים בעיר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה