ראיון עם הבעלים של פיקאפ בורגר

               תאריך הראיון: 11.11.21

מסעדת פיקאפ היא הפנינה של העיר הלוד, ההמבורגריה היחידה שנמצאת בה, והיא גם כשרה.

"הרעיון בהתחלה היה בכלל איסוף עצמי"

"ויטרינה מספר 1 בעיניי, וואו"

אני: נועם ואביחי, אתם הבעלים של מסעדת פיקאפ בלוד.
אביחי: כן.
נועם: אמת.
אני: כמה זמן המקום פתוח?
נועם: הוא פתוח כרגע שנה ושלושה חודשים.
אני: בני כמה אתם?
נועם: אני 25, וגם הוא [אביחי] עוד חודש [בן] 25.

אני: ספרו לי קצת על המקום.
נועם: איך זה התחיל הרעיון?
אני: הכל.
נועם: זה התחיל בקורונה, דבר ראשון.
אביחי: בשיא.
נועם: בשיא של הקורונה פתחנו.
גיבשנו רעיון אני והוא.
בלי שום קשר, [אנחנו] חובבי המבורגרים לא קטנים, מהבחינה הזו,
ומזה בא הרעיון.
אח"כ חיפשנו מקומות, איפה לעשות, מה לעשות
גם מבחינת התפריט, כל הדברים,
הכל זה אני והוא עשינו.
גם מבחינת הקציצות, התוספות, זה אנחנו עושים, גם הכנות לפני.
עד שמצאנו פה את המקום החמוד הזה, וברוך השם הולך ליגה.
מצפים כמה שיותר, כל פעם מנסים להגביר.

אני: למה השם Pick Up?
אביחי: אנחנו רצינו משהו יותר catchy, משום שהייתה תקופה של קורונה,
הרעיון מלכהתחילה היה איסוף עצמי, אנשים התרגלו לאכול מהבית.
זה היה הרעיון מלכהתחילה.
רצינו מקום קטן.
הכל הגיע מהיצע וביקוש, כי אני והוא באופן אישי מאוד אוהבים המבורגרים,
[ובתור לקוחות]
היינו צריכים להתניע את האוטו ולנסוע או לתל אביב או לראשון לציון, כדי לאכול המבורגר שאנחנו אוהבים.
נועם: והמקום פה הוא חצי Drive In.
אביחי: ובין לבין היינו מכינים לעצמנו.
אז בשיא הקורונה חיפשנו משהו שגם יהיה קטן, קומפקטי, שיתבסס בעיקר על משלוחים ואיסוף עצמי,
השיא של הקורונה.
ביססנו את זה יותר לישיבה עם הזמן.
נועם: בהתחלה זה היה רק לבוא לקחת.
אביחי: כן, זה היה הרעיון מלכהתחילה.
נועם: סגור, המקום סגור, אני מוציא לו ככה המבורגרים.
אביחי: היינו כמה חודשים, עד שכבר הגיעו שיא הסגרים, ואנשים לא יכלו לצאת מהבית, אז רק משלוחים.
[כבר לא הייתה אלטרנטיבה אחרת].
נכון לעכשיו אנחנו בדיוק משנים את התפריט, מוסיפים דברים בין לבין, תמיד אנחנו בראש פתוח, מחליפים ספקים, בודקים מגוון דברים, אנחנו בין לבין לומדים בעצמנו גם על הבשר.
אנחנו מאוד אוהבים את העבודה, ומתחילים עכשיו לשלב את זה עם החיים הפרטיים שלנו,
[מנהל עסקים, כלכלה וניהול, תעשיה ושוק ההון].
כל אחד עם הנישה שהוא גם רוצה להוסיף לעסק.
וזהו, אני אשמח אם יש שאלות על האוכל.

אני: לקחתי את מנת צ'פאצ'נגו. מה מקור השם?
אביחי: השם צ'פצ'אנגו נולד עם ההמבורגר.
חשבנו על שם שיהיה יוצא דופן כמו התוספת של הקונפי, וכך נולד לו צ'פצ'אנגו.

אני: מה שעות הפתיחה שלכם?
נועם: 12:00-23:30.
אביחי: לוקחים הזמנות.
נועם: מראשון עד חמישי,
בשישי אנחנו סגורים מלא,
ומוצ"ש, אחרי שבת.
אני: מוצ"ש מאיזו שעה?
נועם: שעה אחרי שבת כזה, זה משתנה כזה.
אני: מסכם:
המקום פתוח בימים ראשון עד חמישי
בין השעות 12 בצהריים עד 23:30 בלילה.
ביום שישי סגור. 
ביום שבת משעה אחרי צאת שבת ועד 23:30 בלילה.

אני: מדוע לא ניתן לראות את האתר שלכם באינטרנט כשאתם סגורים?
אנשים רוצים להסתכל על התפריט...
אביחי: יש ברשותנו 3 אתרים לבצע הזמנות ולראות מחירים.
1. האתר הראשי שלנו של פיקאפ.
2. מערכת הזמנות תן ביס, כולל האתר.
3. מערכת הזמנות משלוחה, כולל האתר.
ניתן לראות את המחירים בכל זמן נתון, למעט באתר הראשי שלנו, ובשעות עבודה של בית העסק.

אני: כמה לקוחות יש לכם ביום?
אביחי: זה...יחסי.
נועם: זה יכול להיות יום כזה, יום כזה.
אביחי: סדר גודל.. 120-150 לקוחות.
אני: יש לכם Wolt?
נועם: לא, אין פה wolt בלוד.
אביחי: רק משלוחה ותן ביס.
נועם: יש פה תן ביס, וגם אנחנו עובדים פרטי מבחינת משלוחים.
אנחנו לא מסתמכים עליהם.
הוולט והתן ביס בסופו של דבר הם רק..
אביחי: ..מתווכים..
נועם: ..גוף חיצוני..
אני: אז אם אני רוצה, אני מתקשר למקום..
נועם: אתה מתקשר למקום, יש לך משלוחים, יש לך גם את אתר ההזמנות,
אתה לא צריך להתקשר אליי אפילו.
נשלחת אליך קבלה לאימייל, והכל מסודר.

אני: כמה המקום יכול לאכלס בבת אחת?
נועם: היה לנו קצת יותר כיסאות, כי הייתה לנו ישיבה בפנים, בהתחלה כשפתחנו.

אני: איפה בפנים?
נועם: היו פה 5-6 כיסאות.
אני: היה מקום?
נועם: המקום היה מסודר אחרת לגמרי.
שיפצנו לפני חודש את המטבח בשביל משרד הבריאות, שהכל יהיה מסודר וכמו שצריך.

אני: למה טראמפ?
נועם: זו תמונה שאני ואביחי לקחנו מאיזה מקום,
ושכתבנו אותו למשהו יותר ריאליסטי.
מישהו שמתעסק בגרפיטי עשה לנו [את זה].
אחלה טראמפ, והוא ממש אוהב המבורגרים, שתדע.
הדבר שטראמפ הכי אוהב בעולם זה המבורגר, הראו את זה בכתבה כלשהיא.
אני: מה הוא עושה בתמונה?
נועם: זה המבורגר, ועל הקולה רשום pick up
גם על הציור עצמו רשום pickup
המסביב זה N&A, נועם ואביחי.
אני: ומה רשום למטה בגרפיטי צהוב?
נועם: למטה זה pickup, עשינו את התמונה שונה לגמרי, ריאליסטית יותר.

אני: למה אסטרונאוט?
נועם: סתם למשוך את תשומת הלב.
זה סבבה גם מבחינת הצבע.
זה בחלון, ואנחנו מבסוטים על זה.
אני: אז אתם יצרתם את כל הגרפיטי במקום, את כל..
נועם: הכל, מאפס.

אביחי: גם את הסקייטבורד עשינו את זה בידיים.
אני: כן, הוא ממש מגניב.
נועם: סקייטבורד אמיתי.
אין למצוא את זה בחנות, בוא נגיד את זה ככה.

אני: איך עברתם את הקורונה?
אביחי: לא לפה ולא לפה, אנחנו עסק קטן.
גם זה מה שידענו מלכהתחילה, לא לקפוץ למים העמוקים, במיוחד בשיא הקורונה.
הקורונה דווקא עשתה לנו טוב, כי היה משהו חדש בעיר, והרבה אנשים רצו.
יש לנו ביקוש לאוכל, עם אוכלוסיה מאוד רחבה, גם לוד וגם רמלה, סדר גודל של 160,000 תושבים, לא כולל אוזרי יישובים וכו'.
תחשוב לך כשאתה יושב בבית, ודופק את הראש בין 4 קירות, אתה עוד יותר מחפש אלטרנטיבה לאכול,
אז כל דבר חדש שצץ, גם אם אנשים היו מוכרים לך נקניקיות מהבית, היו מזמינים את זה.
קפצנו עם זה עד הסוף, עשינו מלא ניסויים עם מלא טעמים שאנחנו אוהבים.
בין לבין גם טיילנו בעולם:
אבוקדו צ'ימיצ'ורי הבאנו מפרו,
קונפי מנגו-אננס זה משהו שטעמתי בארצות הברית, וגם פה בארץ, רצינו לשלב אותו.
"המבורגר של החיים" בין לבין.
אלה דברים שחווינו בעצמנו, והבאנו את זה לידי ביטוי באוכל, אנחנו מאוד מרוצים מהמוצר הסופי,
אנחנו תמיד עובדים עליו, תמיד יש בלת"מים.
גם לאחרונה עבדנו עם סוג של עוף, היה לנו נאגטסים שלנו, אנשים היו עפים על זה,
וכל הבעיה הייתה המשא ומתן עם משרד הבריאות, כי אנחנו טוחנים את הבשר פה, אז הם אומרים לנו (מבחינת לעבוד עם חומר גלם טרי), אתה לא יכול להביא עוף טרי וגם בשר טרי,
אתה לא יכול לירות לעצמך ברגל, ולהתחיל לעבוד עם בשר קפוא או להביא מוכנים, זה משהו שלא היה..
נועם: [מדובר על] הקציצה עצמה.
אביחי: אז הבעיה הייתה או להפסיק לעבוד עם טחינת הבשר, או להפסיק עם העוף הטרי.
אני: אסור בשר טרי ועוף טרי ביחד (באותה מסעדה)?  למה?
אביחי: כי אין לנו מספיק [שטח] באזור המטבח..
נועם: מבחינת הגודל של המקום..
אביחי: 35 מטר, מבחינת התקן כדי לעבוד עם אוכל אישי במטבח, הם נותנים לך או את זה או את זה,
זו המלחמה, כדי לחדש את רישיון העסק.
אני: אסור לשלב באותו מתחם?..
אביחי: אפשר לשלב, פשוט בטחינת בשר, יש לך תקנים מסוימים, כמו תקרה 2.7 מטר,
אזור עבודה מסוים, שני כיורים לכל מדור וכו'.
העניין הוא שלא יכולנו לעבוד עם עוף קפוא, כי זה גם לא אותו טעם (חומר הגלם עצמו), וגם לעבוד עם ההפשרות, אז העדפנו שלא,
זה ללכת איתם ראש בראש, העדפנו לחדש את הרישיון, ואחרי שנחדש אותו, עוד פעם נבוא איתם במשא ומתן בעניין הזה.
אז כרגע אנחנו משתמשים בשניצלונים [קפואים] קטנים מוכנים, אנחנו פחות עפים עליהם, אבל זו אלטרנטיבה חילופית.    בין לבין, אנחנו גם מגוונים, מוסיפים, מוציאים, כרובית מטוגנת, עוף פופקורן, בדיוק עובדים על זה.

אני: למה אין לכם קינוחים?
אביחי: האמת רצינו להתחיל לעבוד עם גלידת סורבה.
אנחנו מקום כשר, רצינו להביא צ'ורוס כשר, 
הייתה לנו איתו תקופה קצרה, אבל לא היה לזה ביקוש גבוה.
אני: אין ביקוש לקינוחים?
אביחי: לא.
רוב הלקוחות שאוכלים אצלי פה, אם ביקשו ממני משהו זה היה גלידה.
במקרה אחותי הקטנה קונדיטורית מטורפת,
ואנחנו נשמח להוסיף משהו קליל, עם פחות תעסוקה איתו, שהוא יהיה ממש טעים, ושיגיע טוב במשלוח.

אני: ספר לי על הרטבים שלך.
אביחי: לא אשקר, את קטשופ הסלק [שיש לנו] טעמתי בויטרינה.
ויטרינה מספר 1 בעיניי, וואו.    בגלל זה הייתי חייב גם להביא את זה, כי היה לי מאוד טעים, אני מאוד אוהב.
ספייסי מיונז [הכתום] זה גם רוטב שאנחנו אוהבים.
השזיפים [בצבע שחור], אלה שזיפים כרגע מספק אחר,
של קנור בעינינו הכי טעים.
חוץ מזה, מעבר לרטבים [הללו] איולי שום, איולי חרדל, ספייסי, קטשופ סלק, קטשופ רגיל, מיונז רגיל, סריראצ'ה חריף. אלה הרטבים שלנו.
אני: יש לכם גם איולי עם נקודות שהוא היה חמצמץ, מה זה היה?
אביחי: איולי חרדל.
אני: אתם מאוד מזכירים ג'וני קריספי, מכיר אותו?
אביחי: כן, אכלתי.
אני: בשר עם רטבים מתוקים.

אני: ספר לי על הקונפי מנגו-אננס שלכם.
אביחי: קונפי מנגו זה יותר בישול ארוך של הקונפי,
ריבה עם חתיכות גסות של אננס ומנגו.
בקיץ הוא הרבה יותר מורגש בטעמים כי זו עונת המנגו, שם אנחנו עובדים עם מנגוים טריים.
כשאתה עושה את זה בחורף, אתה עובד עם חומר גלם קפוא, כי חורף, אין לך משהו אחר לעשות.
אז הטעמים קצת שונים בין חורף לקיץ, אבל אנחנו מאוד אוהבים את הרוטב הזה.
עוד לפני שפתחנו את העסק, היינו מכינים את זה בבית, היינו עושים על האש, ומוסיפים את זה לדברים, יחד עם צ'ימיצ'ורי וכו'.
פה הוספנו לזה חלפיניו, כי זה נותן לזה "קפיצה" בביסים, ככה שאתה רוצה עוד ועוד.
לפעמים מתוק מידי בולם אותך, וחריף נותן לך ללעוס יותר, בא לך יותר לאכול את זה.
קונפי מנגו-אננס ממש קל להכנה, הוא על בסיס של סלסה של מנגו ואננס,
לוקחים מנגו, קוצצים אותו, עם רצועות חלפיניו, צורבים את זה, לאחר מכן מוסיפים את הסלסה,
כמה כפות של יין, בבישול נמוך לטווח של חצי שעה ~ 40 דקות, ואז זה מתרכך, מצטמצם, ונהיה קונפי.
אני: זו בעצם ריבה?
אביחי: כן, זו ריבה.

אני: קהילת המבורגר ישראל ביקרו אצלכם?
אביחי: האמת לא, אבל ביקרו אצלי לאחרונה כמה, שאני אישית לא הייתי בעסק.
לרוב אנחנו גם יושבים, מכירים את הלקוח.
היה לנו אחד דניאל,
היה לנו עוד אחד מאיזה מקום שבא,
והיו גם שלשום זוג דתיים מהקהילה דתילישס.

אני: ספר לי על הבשר שלך.
אביחי: אנחנו טוחנים את הבשר יום ביומו.
זה מורכב מכמה דברים, אנחנו מוסיפים לזה בצל מקורמל,
לא נוגעים יותר מידי בטעמים, לא מלח ופלפל שחור ברמה אגריסבית, ממש בעדינות, כדי להרגיש יותר את הבשר.
מלח זה משהו שאתה שם קצת יותר, הוא מאבד את התחושה, אתה שם קצת [פחות], אתה לא מרגיש אותו.
אז המשחק הוא מאוד עדין בעניין הזה.
אנחנו שמים עוד תבלינים משלנו, ובצל מקורמל שנותן מתיקות.
מבחינת התערובת של הבשר, זה אני והספק שלי, לא יותר מידי, שפונדרה, בית החזה, צלעות, ועוד איזה חלק קטן שהוא שם בתערובת.
הבשר הוא בשר עם חותמת אדומה, זה מיובא, לא גידול של הארץ, עם כשרות חלק, אבל רבנות.
בתי עסק רבנות מחזיקים פה חזה אווז וכבד אווז שנכנס לאחרונה לתפריט, אז אי אפשר להעלות את הכשרות בעניין הזה, עקב חומרי הגלם שעובדים איתם, אז אנחנו טוב לנו עם מה שאנחנו כרגע, ואנחנו רצים על זה.

אני: הצ'יפס שלכם, יש לכם צ'יפס רגיל, בטטה ופוטטוס.
האם ויטרינה היא ההשראה שלכם?
אביחי: ויטרינה בפני עצמה יש לה צ'יפס משלה, זה לא שיש לנו את הצ'יפס שלה.
כולם יודעים את המבנה של הצ'יפס, כי הבעלים של הוויטרינה פרסם אותו.
אנחנו לא לקחנו השראה והכנו את אותו צ'יפס,
אבל מבחינת התזמורת הזאת של צ'יפס בטטה וצ'יפס רגיל,
למעט ילדים בני 6, לא ראיתי אנשים שיגידו לזה לא.
אני: עם גרידת לימון..
אביחי: גם גרידת הלימון, כן.    וזהו.
אני: וקטשופ סלק, זה מאצלם.
אביחי: כן, זה אני גם אמרתי, זה רוטב שעוד לא יצא לי להיתקל בו.

אני: יש לכם לחמניות ללא גלוטן?
אביחי: היה לנו, ואז לא היה ביקוש.
אנחנו מחזיקים פה שתיים שלוש לחמניות מידי פעם, אבל הטעם הוא לא אותו טעם של הלחמניה.
לא אותו אפקט, אנחנו לא מרוצים בקטע הזה מהספק, ולהביא מספק אחר, זו קצת בעיה בעניין הזה.
במידה ויהיה לנו ביקוש, ותמיד גם אמרנו את זה,
יש אופן לציין את זה במייל, לשלוח הערות,
לקוחות ואנשים שולחים, גם על הפליירים שאנחנו שולחים, אנחנו מוודאים שיהיה להם.
אנשים נותנים הערות, ולאור הביקוש של דברים ככה אנחנו גם נוסיף.
לא חבל שנביא חומר גלם ונזרוק אותו?
אני: שימו בהקפאה.
אביחי: שמנו אותן, אבל אתה מבין שכשאתה מוציא אותן מההקפאה, אתה צריך ממש אפייה, לעבור איתן עם מים, להכניס אותן בתנור, מעלות,
הלקוח רוצה לאכול, זה סוג של fast food, הוא לא יכול לחכות,
רק הלחם ייקח לזה 5-6 דקות, ועוד ההמבורגר, עוד איזה רבע שעה,
אז בגלל זה אנחנו מאוד רוצים להוסיף עוד מנות של טבעוניים בלבד, של ה-beyond meat.
אני: כרגע אין beyond.
אביחי: לא.    אנחנו בדיוק במשא ומתן עם הספק.

אני: הבשר נטחן במקום?
אביחי: כן, מוזמנים לבוא לראות.

אני: למה אין שירים במקום?
אביחי: יש שירים אבל לא בווליום חזק.
אני לא באזור תעשיה, אני בסביבת מגורים.
זה גם למה אני לא יכול לפתוח מעבר ל12 בלילה.
אני לא יכול להפריע לאנשים בסופו של דבר,
אז גם בווליום אנחנו מאוד מכבדים פה את האנשים.
יש לי פה קהילה של דתיים-חרדים.
לא יכול לשים יותר מידי שירים עם התבטאויות או דברים כאלה ואחרים,
אנחנו שמים מוזיקה בטעם טוב, פה ושם.

אני: לפני חצי שנה, היה בלאגן במדינה...
אביחי: במיוחד פה.
אנחנו היינו בלב האינתיפאדה הקטנה.
היה שבוע מאוד מתוח, גם מבחינתי, אני גם גר בעיר הזו מאז ומתמיד.
אני גר בלוד הצעירה, זו שכונה יותר חדשה וקומפקטית,
הרגשנו את המתח עד לפה.
כמו שאמרתי קודם לכן, האזור פה זה אזור של דתיים, אז האוכלוסיה הזו לא באו לפה ספציפית, כי יש כאן גם דתיים קיצוניים.
בכל אופן, כל יום סגרנו, לצערי, בין 16:00-18:00, כי לפי הדיווחים, לא רצינו לקחת סיכון על המקום.
היה לנו שבוע וחצי אינטנסיבי, היה קצת מתח באוויר, אבל היום כולנו אוכלים מאותה הצלחת.
אני: אז יש לכם לקוחות משני המתרסים.
אביחי: משני האזורים, כן.

אני: האם מקומות אחרים עשו עליכם כתבות?
אביחי: וואלה עשו עלינו כתבה.
ynet לאחרונה, עשו כתבה של "חדשים וישנים" ונכנסנו לרשימה שם.
העלה לנו חיוך, הפתיעו אותנו,
גילינו את זה לא מזמן, חבר שלח לנו את זה באמצע הלילה ושמחנו.
אני: כשעושים עליכם כתבה, לא מגיע מישהו שאומר לכם "אני רוצה כמה תמונות לעשות עליכם כתבה"?
אביחי: יש כאלה שכן, שמודיעים לפני,
ויש כאלה שבאים באקראי.
במקרה הזה אף אחד לא הכין אותנו, ולא דיברו איתנו.

אני: ספרו לי על האור האדום בשירותים.
אביחי: אווירת אמסטרדם.
אני: מזכיר את השירותים של לה מורס רחובות, שם יש לך כחול בנים ואדום בנות.
אביחי: זה גם יפה.
אין לי עוד תא לזה, אבל אהבתי את הרעיון.

אני: האם יש במקום אירועים מיוחדים?
אביחי: שלילי.
אני: אתה רוצה לעשות?
אביחי: האמת שזו פעם ראשונה שאני נתקל בפורום של תחרויות אוכל וכו',
הייתי בטוח שתדבר איתי על אירועים פרטיים.
יש אירועים פרטיים שאנשים מזמינים ימי הולדת וכו', הזמנות מטורפות.
90 נקניקיות בלחמניה, 80 המבורגר, ימי הולדת ודברים שאנחנו מנסים לשלב עם העסק, ותוך כדי להוציא את זה,
אבל ברמה הזו לא, גם לא שאלו אותי, זו פעם ראשונה, אחשוב על זה.

אני: אני יכול לסגור פה אירוע?
כי המקום קטן.
אביחי: לא אירוע ספציפי פה.
עקב הקורונה, אנשים חגגו עם שף פרטי בבית, ילדים קטנים עשו יום הולדת בבית.
נהיה כזה פופ-אפ של המבורגרים ותמונות...
היה לנו בתקופה הזו מלא ימי הולדת של ילדים שאהבו לעשות.
יצא לנו לעשות אירועים של ימי הולדת או גרעין תורני, היה להם לא מזמן איזה מירוץ בעיר, אז גם עשו איתנו הזמנות גדולות.
אז יש פה אירועים שעושים.

אני: אוכלים פה יותר חרדים או ערבים?
אביחי: כמובן שהקהילה שיותר הולכת אצלי הם חובשי הכיפות, כיפות סרוגות יותר.
יש לנו קהילה של חרדים, אבל כמו שציינתי קודם, הכשרות שלי היא לא כשרות גבוהה מבחינתם,
וגם זה לא הקהל שאנחנו שואפים אליו, כי אם אשים את הדברים על השולחן זה קהל שיש להם 5-7 ילדים.
אין לי פה המבורגר low cost שהם יבואו להאכיל את כל הילדים, אז אם הם באים לאכול זה רק הבעל והאישה.
זה גם לא הקהל שאנחנו פונים אליהם, אז בגלל זה הכשרות היא כזו,
והקהל שבאמת בא אלינו זו רוב האוכלוסיה של האתיופים, רוסים, ערבים גם מגיעים אלינו,
כל צבעי הקשת אני יכול להגיד לך,
אבל הקהל המרכזי הוא חובשי הכיפות.

אני: מאיפה האוכלוסיה שלך מגיעה בארץ, רק מלוד?
אביחי: לא, מגיעים אליי מרחובות, משוהם, מהיישובים פה מסביב, פתח תקווה,
יצא לי שלקוחות באו במיוחד [בשביל לאכול].
אני: מה המקום הכי רחוק שבאו ממנו לאכול אצלכם?
אביחי: עתלית (דרומית לחיפה), אבל לא באו ספציפי אליי, הם באו למשפחה, והיו רעבים, חיפשו משהו באזור ובאו.

אני: תוכלו לכבד כרטיס כחול?
אביחי: אני מאוד רוצה לכבד אותו.
אנחנו עושים 10% לחיילים במדים, בלי קשר.
מישהו דיבר איתי, יצר איתנו קשר, לפני חצי שנה, אבל מאז לא יצר איתי קשר, רצינו לקדם עניינים.
אני: אני אצור.
אביחי: נשמח.

אני: האם אפשר לעשות אצלכם הגרלה באינסטגרם?
אביחי: כן, ארוחת המבורגר זוגית עם שתייה ומטוגן אחד מתנה.

אני: עוד דברים שתרצו להוסיף?
אביחי: שמחנו להכיר, שמחנו על החוויה, טוב לראות אתכם.
נועם: אני מאמין שעברנו על הכל, תודה רבה שבאתם.

חזרה לביקורת