ראיון עם המנהל של מורדן בר
תאריך הראיון: 18.11.21
מסעדת מורדן בר היא אחת מתוך 4 המסעדות המרכזיות במודיעין:
מורדן בר, שמבז, אוסליבאן ו-Meet and Meat.
עד כה הייתי במורדן בר, בשמבז, ושוב במורדן בר,
ועכשיו זה בטוח, מורדן בר היא פנינת ההמבורגרים של העיר מודיעין.
"גם לבעלים, אור לב, וגם לי, יש קעקוע של המורדן.
זה זרם, אמרנו כזה בצחוק, יאללה, נלך לעשות קעקוע".
אני: אני חושב שישנם שלושה ברים שווים.
בצפון זה כביש 90, בדרום זה "זה" אשדוד, ובמרכז זה אתם.
עומרי: "זה", זה קצת סיפור מעניין כי הם מאוד דומים לנו.
{ממשיך לרמוז}
ממה שאני רואה בתפריט, הם קצת דומים לנו...
בהמבורגרים, בתוספות, הם קצת...
אני: העתיקו.
עומרי: לא רוצה להגיד, עזוב,
שיהיה להם בהצלחה, זה הכי חשוב.
אני: אתה הבעלים של המקום?
עומרי: אני המנהל של המקום.
יש פה שני בעלים, שאני שותף שלהם בעוד סניף שפתחנו במרכז העיר, נקרא More Than ASAP.
זה סניף של משלוחים ו-TA, שנתנו לו קצת נפח, באזור של המרכז, שנוכל להגיע לכל המקומות.
התחלתי כאן ממש כמלצר, התקדמתי עם הזמן, והיום אני חלק מהמקשה הזה של המורדן.
אני: אני יכול לקחת פה TA?
עומרי: בוודאי.
אתה יכול לעשות TA,
אנחנו פשוט פתחנו עוד סניף כדי שנוכל לעשות גם משלוחים.
העברנו אותו למרכז העיר, ואנחנו מוציאים גם משם משלוחים, כדי שזה יהיה הרבה יותר מהיר ונוח ללקוח.
ניתן לשבת שם גם. לא סגנון של בר ומסעדה-מלצרות, יותר סניף של fast food.
אני: עובדים עם wolt?
עומרי: לא, אין wolt בעיר.
עובדים עם חברת משלוחים JetPack שנמצאת כאן בעיר, מאוד ותיקה.
אני: איך קוראים לבעלים?
עומרי: רועי שמש ואור לב, הם הבעלים של המורדן בר.
אני פה במקומם הרבה זמן...
הם נמצאים פה בשעות הבוקר (כשסגור), ונמצאים במהלך ה-service בשעות מסוימות.
אני: כמה זמן אתה מנהל את המקום?
עומרי: אני מנהל פה 4 שנים.
התחלתי כמלצר, הפכתי להיות אחמ"ש, ובסוף ניהלתי את המקום.
אני: כמה זמן המקום פתוח?
עומרי: ביולי 2022 הוא יהיה פתוח 10 שנים.
אני: בן כמה אתה?
עומרי: בן 33.
אני: מה הן שעות הפתיחה שלכם?
עומרי: באמצע שבוע 19:00 עד השעות הקטנות של הלילה (בדר"כ 2 בלילה).
בשישי ובמוצאי שבת אנחנו פתוחים מ-18:00, והמטבח הוא עד 2 בלילה גם.
מסכם:
ראשון עד חמישי: 19:00-2:00
שישי ושבת: 18:00-2:00
אני: ספר לי על המקום.
עומרי: המקום הזה נפתח לפני 10 שנים בסגנון של בר.
כמעט ולא היו ברים/מקומות בילוי במודיעין.
אנשים באים לבירה, אדממה, נשנושים בקטנה,
תמיד זה היה ידוע כמקום עם אוכל טוב.
לא היה את תפריט המהפכנים המיוחד.
היה איזה המבורגר אחד קלאסי, כמו שיש בכל בר.
עבר הזמן, הבעלים ישבו, ואמרו "איך אנחנו הופכים את המקום הזה לבאמת מיוחד.
איך לגרום ללקוחות לבוא קודם אלינו".
נכנס הרעיון המגניב הזה של המבורגרים מיוחדים, עם שמות של מהפכנים,
שכל מהפכן מייצג מדינה מסוימת, וכל מדינה מקבלת את סגנון הטעמים שלה.
זה ממש תפס, נחשפנו לקהל של משפחות וילדים.
שינינו את שעות הפתיחה; בעבר המורדן היה פתוח משעה 21 בערב, בסבבה,
אח"כ התחלנו להקדים יותר, כי אנשים רצו לבוא יותר לאכול, להכיר את התפריט, ולראות את כל הדברים המגניבים שיצאו.
זה הפך להיות בר-מסעדה כזה, שממש פונה לכל הקהל:
גם למבוגרים, גם לצעירים, גם לילדים מתחת לגיל 18, גם למשפחות.
ממש תפס.
אני: ספר לי על הספות בכניסה.
עומרי: על הזוּלות.
הזוּלות תמיד היה משהו שמזוהה עם המורדן.
ברגע שאתה נכנס למורדן, אתה רואה זוּלות עם כריות צבעוניות.
אנשים באים, יושבים, באים להיזרק בסבבה.
אתה בא ויושב בנינוחות, ובמורדן אתה רואה את כל סוגי האנשים.
אתה יכול לבוא מחויט ומגניב, או עם כפכפים ושרוואל בסבבה, לשבת, להיזרק, לאכול המבורגר ולשתות בירה.
הזוּלות זה משהו שמייצג את זה, אתה בא להיזרק פה.
עומרי: אתה רואה את כיסאות הקק"ל האלה?
לפניהם, היה פה דשא.
אנשים היו יושבים על מחצלות עם כריות.
המקום החל לתפוס תאוצה, הייתה תנועה יותר גדולה, אנשים באו.
החלטנו לעשות שיפוץ מגניב, שמנו על הכל deck, עשינו עוד קומה, שמנו שולחנות קק"ל, כדי שמשפחות ואנשים יוכלו לשבת ולאכול.
ממש על תקן של מסעדה מגניבה, ועדיין להרגיש את האווירה של המורדן.
אני: אתה אומר לי שבעבר, בלי קשר לקורונה, אנשים הגיעו אליכם, וישבו לאכול על מחצלות?
עומרי: אני מדבר איתך בפתיחה של המקום, לפני 9 שנים, כשממש פתחו את המקום.
היית יושב על דשא עם מחצלת, כריות כאלה.
השולחן אפילו היו בזווית; אתה יושב עם נרגילה ובירה, יושב בסבבה,
ואז עם הזמן כשהתחלנו לתפוס יותר תאוצה, אנשים התחילו לגלות את המקום, ונכנסו המהפכנים.
הבנו שצריך לתת לאנשים את החוויה של לשבת לאכול באמת, אבל עדיין לשמור על האווירה של המורדן.
כמו שאתה שם לב, אלה שולחנות קק"ל כאלה, בסבבה,
לא פלצני מידיי, מכבד ונעים לשבת.
אני: כמה לקוחות יש לך ביום?
עומרי: באמצע שבוע זה יכול להגיע ל-150-200
בסופי שבוע בשיא של המורדן, לפני הקורונה, היינו מכילים סבבים של 3 פעמים בערב של 300 איש לסבב.
אני: 900 לקוחות ביום?
עומרי: כן, המקום היה מלא פעמיים-שלוש לפחות.
אני: אני זוכר ששנה שעברה היה תור של חצי שעה.
עומרי: היית בא לפה כל יום, וכל יום עומד בתור.
full booking כל הזמן, בעיקר בסופי שבוע.
אני: אז זה אומר שהמקום יכול להכיל..
עומרי: 300 איש.
הייתה תקופה בה המורדן היה פתוח גם בשבת בבוקר, רק החלק הפנימי של המסעדה.
מסעדה למשפחות, שתבואנה לאכול ארוחת צהריים, היינו עובדים מהבוקר.
אז בכלל, עוד מהבוקר היית מתחיל להרגיש..
עכשיו אחרי הקורונה, קצת השתנה, אז אנחנו מתאימים את עצמנו לתנועה, ואנחנו בכיוון של לחזור.
אני: מאוד אהבתי פעם שעברה שהגעתי,
אמנם חיכינו בתור, אבל ברגע שהיינו פה, אף אחד לא הציק לנו ואמר "תלכו".
הכי בכיף, אפשר להישאר, תהנו, שתו בירה, הכל טוב, מדהים.
עומרי: מבחינתנו אין דבר כזה לזרז אנשים, לקדם, לתת להם תחושה של "די סיימתם".
אנחנו מסתדרים, יש לנו פה מספיק מקומות לכולם, אנחנו יודעים להתנהל מול זה יפה.
אני: איך עברתם את הקורונה?
עומרי: למזלנו, בדיוק פתחנו את סניף המשלוחים.
הסניף הזה [המרכזי] לצערי נסגר, בגלל כל ההנחיות שלא אפשרו לנו לעבוד.
יכולנו לשמור על המותג ולהמשיך לעבוד בסניף המשלוחים, וזה עזר ומינף אותו.
הצלחנו לשמור על הלקוחות שלנו, להמשיך להנגיש להם את המורדן, גם כשהוא סגור, פשוט בוריאציה אחרת.
במשלוח, וזה יצא בדיוק, כי אנחנו באמת תכננו ובנינו את הסניף הזה, שיהיה מיועד למשלוחים.
לא חשבנו שתגיע הקורונה.
ממש התמזל מזלנו.
המטבח לא יכל לעמוד בעומסים, ולהתחיל להוציא משלוחים, אז אמרנו נפתח מקום במרכז העיר, שיתן סגנון ונפח למשלוחים, וזה יצא בדיוק על הקורונה, ובדיוק הסניף [המרכזי] נסגר,
אז יכולנו לשמור על המותג, ועל הלקוחות, גם בזמן הכי קשה שחווינו פה, כי זו הייתה באמת תקופה מאוד מבאסת.
לראות מקום כזה נסגר, זה ממש מבאס.
{הערת העורך: מאוד מזכיר את הסיפור של burger room בירושלים}.
אני: קהילת המבורגר ישראל ביקרו אצלך?
עומרי: כן, בטח, הרבה פעמים.
אני: מתי לאחרונה?
עומרי: לפני שנה הם היו כאן.
היינו בקשר מאוד טוב איתם,
הם באים אלינו מלא פעמים.
בחור בשם ארכדי.
ביקרו פה מלא פעמים.
אני: ספר לי על הבשר שלך.
עומרי: הבשר שלנו אלה נתחים שונים של בשר בקר, מתכון מיוחד שלנו.
להגיד לך מה המתכון... זה לא יקרה.
מתכון מיוחד שלנו שאנחנו עושים אותו, זה רק שלנו,
אתה תרגיש את הטעמים האלה רק פה, ולא בשום מקום אחר.
אני: בכל המהפכנים, בכל המיוחדים, זה אותו בשר?
עומרי: כן. כל המהפכנים, כל ההמבורגרים זו אותה קציצה.
מה שמיוחד זה התוספות.
כל מהפכן מייצג מדינה אחרת עם טעמים אחרים.
אני: איך חשבתם על המהפכנים?
מאיפה הגיע הרעיון?
עומרי: כל הקטע של מהפכת ההמבורגרים זה לעשות משהו מיוחד, שאין אותו עדיין בארץ.
זה הרעיון הכי מגניב, לקחת המבורגרים ולעשות אותם מגניבים.
חשבנו על "מהפכת המבורגר", מה מסתדר לך עם מהפיכה? מהפכנים.
איפה יש מהפכנים? בעולם.
נשייך כל מהפכן למדינה אחרת, נתייחס למדינה בטעמים:
כל החלפיניו, גוואקאמולי, שעועית שחורה, אלה טעמים שמזכירים את מקסיקו, אז "פרידה קאלו".
כל הדברים המגניבים האלה, וזה הלך ממש טוב.
אני: למה אתם נקראים מורדן בר?
עומרי: השם הוחלט ממש בפתיחה של המקום.
פשוט החליטו "מורדן בר", ממש ככה.
לא הייתה מחשבה יותר מידי גדולה, זה פשוט זרם.
More than bar, יותר מבר.
אני: אתם מוגדרים המבורגריה?
עומרי: המותג הוא more than bar,
אבל עכשיו אנשים באים לפה יותר בשביל ההמבורגרים.
אנחנו עדיין בלילות, מ-21:00, כשמפסיקים להיכנס לכאן קטינים,
מורידים טיפה את התאורה, מגבירים את המוזיקה, מוציאים נרגילות, נותנים להם את האווירה של הצ'ייסרים, הקוקטיילים, ועדיין משלבים עם זה את ההמבורגרים.
אני: אז מה ההגדרה שלך? אתה יותר בר?
עומרי: אנחנו יותר המבורגריה.
ברמת העיקרון אנחנו מוגדרים כהמבורגריה.
אבל עדיין אנשים באים לפה גם לאווירה של בר.
אתה יכול לבוא לפה בשישי-שבת, זו אווירה אחרת לגמרי.
צ'ייסרים, והמוזיקה הרבה יותר [חזקה].
לא רוקדים ודברים כאלה, אבל יש אווירה של אלכוהול, יושבים פה צעירים, מנשנשים, אוכלים המבורגר,
אוכלים קינוחים, וזה ממש [מגניב].
אני: האם יש לך לחמניות ללא גלוטן במקום?
עומרי: בוודאי.
יש לנו מכונה שאנחנו עושים בה גם צ'יפס ללא גלוטן.
אני: אז אפשר להגיד שהמטבח שלך סטרילי?
עומרי: המטבח עצמו הוא לא סטרילי מגלוטן, אבל מי שרוצה צ'יפס ללא גלוטן, יכול לקבל את זה בכיף, כי עובר תהליך אחר.
הוא לא עובר בצ'יפסר, איפה שיש פנקו ודברים כאלה,
הוא עובר בתנור מיוחד שהוא רק לצ'יפס ללא גלוטן.
אני: האם יש לך קציצה טבעונית?
עומרי: כן.
זה מתכון שלנו, שאנחנו עושים אותו כאן במקום, מחלבון סויה, פטריות, בצל, ותבלינים.
עובד ממש טוב, כבר שנים שאנחנו רצים איתו, תגובות מאוד טובות.
אני: השירים במקום, זו רשימת ההשמעה שלך?
עומרי: זו רשימת השמעה שאור לב הבעלים דאג לשדרג אותה.
ישב חזק על רשימת ההשמעה.
היא מאוד זורמת, נעימה, ומתאימה לאווירה.
יש לנו שני סוגים של רשימות השמעה,
אחד לסוף השבוע, שזה יותר deep house,
ויש יותר אמצע שבוע, שזה סגנון mainstream נעים כזה.
זה הסגנון שלנו מאז ומתמיד, תמיד זה היה ככה.
אני: שלט הנאון בכניסה שלכם ממש מגניב.
עומרי: זה שלט שעשינו בשנים האחרונות, לפני בערך 3 שנים.
גם שינינו לוגו, היה לוגו אחר.
ברגע שנכנסה כל מהפכת ההמבורגרים, נוצר הלוגו הזה: סימן המהפכה עם היד והמרית.
המרית מסמנת את המטבח ואת כל הקטע של ההמבורגרים.
[זה גם ב]מיקום חדש, הוא היה בצד השני, ובשנים האחרונות הוא עבר לכאן.
אני: מתי התחלתם עם ההמבורגרים המהפכניים?
עומרי: לפני בערך 7 שנים.
גם לבעלים, אור לב, וגם לי, יש קעקוע של המורדן.
זה זרם, אמרנו כזה בצחוק, יאללה, נלך לעשות קעקוע.
אפילו אחד העובדים שלנו שעבד כאן, זרם איתנו ועשה, הוא כבר לא איתנו,
אבל הוא גם חלק מהמשפחה.
זה משהו שאף אחד לא מצליח לקבל [מחשבתית].
עשינו קעקוע של המרית עם היד.
{עריכה: כנראה שקצת התבלבל, משום שהקעקוע הוא ללא המרית.
שאלתי את אור לב, הבעלים ששלח לי את התמונה, איפה המרית, והוא ענה לי "אכלנו אותה"}
אני: יש לכם גם Merchandise (סחורה ממותגת)
עומרי: נכון.
אנחנו מוציאם בקיץ מהדורות של גופיות, הוצאנו צידניות.
כל מיני שקיות בד כאלה, מצתים, כל פעם משהו חדש.
אני: כמה עולה חולצה?
עומרי: 15 שקלים.
וכדי לקדם את זה, עשינו מבצע מגניב, כל מהפכן שאתה מזמין, יש לך חולצה ב-10 שקלים.
שנים שאנחנו עושים חולצות, כל פעם מהדורה אחרת.
אני: חשבתי שזה רק לתצוגה.
עומרי: לא,
ממש כל קיץ היינו עושים חולצות או אם הלוגו, או עם מהפכן.
אני: עכשיו אתם מוכרים משהו?
עומרי: כבר נגמר. חיסלו.
כרגע נשאר שתיים בתצוגה.
בגלל הקורונה נעצרו מלא דברים.
כשנחזור לפעילות נורמלית וסדירה, נחזור גם למהדורות של הגופיות,
אין ספק, הלקוחות מחכים לזה.
אני: האם מקומות אחרים עשו עליכם כתבות?
עומרי: עשו עלינו בעבר עיתון "הארץ", לפני כמה שנים,
ynet, וזה היה גם בההפתעה, לא משהו שידענו.
אני: מאיפה האוכלוסיה שלך מגיעה בארץ?
רק ממודיעין?
עומרי: לא.
מגיעים אלינו מאזור שוהם, ירושלים.
אני יודע גם שמגיעים מאזור השרון. [עד חדרה בצפון].
בשיאנו היו מגיעים גם מכפר סבא, רעננה והרצליה.
ממש מכל הארץ.
אני: מה המקום הכי רחוק שהגיעו ממנו?
עומרי: הכי רחוק ששמעתי זה היה מכפר סבא.
הייתה לנו בירה מיוחדת בשם שניידר, ואמרו לי שהם באו במיוחד לשתות אותה.
אני: יותר רחוק מזה יש?
עומרי: אזור השרון (נתניה, חדרה).
אני: האם יש במקום אירועים מיוחדים?
עומרי: אנחנו עושים מידי שנה פסטיבל בירות של יומיים.
מביאים 25 מבשלות מכל הארץ, פותחים כאן עמדות של בירה,
מביאים הופעות, דוכני אוכל שאנחנו עושים אותם,
ומביאים דוכן מתוקים מגניב מיוחד.
זה בסביבות החודש אוקטובר (אולי קצת לפני).
לקוחות מגיעים, קונים כרטיסיות, יכולים לטעום את כל סוגי הבירות המגניבים שאנחנו מביאים מכל מיני מבשלות.
נהנים מההופעות, יכולים להזמין את התפריט כרגיל ולשבת.
זה אירוע שאנחנו מקפידים לעשות פעם בשנה.
אנחנו נחזור לזה בוודאות אחרי הקורונה.
אירוע שלקוחות מגיעים מכל הארץ.
בנוסף לכך, אנחנו עושים יום הולדת פעם בשנה, שזה אירוע בכלל מפוצץ.
אנחנו אומרים ללקוחות: ביום הזה, אתם באים, והכל עלינו.
יש פה עמדות של פינוקים, צ'ייסרים, דונאטים, עם הופעה של איזה אמן אורח כהפתעה.
זה משהו שתמיד מדברים עליו.
(סרטון המחשה)
אני: מתי יום ההולדת?
עומרי: כל שנה זה ביולי.
יש על זה פרסומים, טיזרים מגניבים.
יהיה באינסטגרם.
אני: תוכלו לכבד כרטיס כחול?
עומרי: נשמע מעניין.
עם זאת, נראה שזה לא יצא לפועל בשלב הזה.
אני: ספר לי על ההמבורגר החדש שלכם צ'אן אוצ'ה.
(
)
עומרי: המבורגר שהחלטנו לעשות אותו יותר בסגנון אסייאתי, כי היה לנו חסר טעמים אסייאתים.
הלכנו על משהו מיוחד - פנקייק אננס, עם רוטב קארי, מעט פיקנטי ועדין,
למעלה עם שבבי בצל יבש וכוסברה - פצצה.
אתה נותן ביס, מרגיש טעמים אסייתים, המבורגר שחשבנו עליו יחסית הרבה זמן, ניסינו כל מיני נסיונות, נסגרנו על הטעם, קיבצנו אליו מהפכן, ורצנו.
אני: מה המהפכן שאתה הכי אוהב?
עומרי: פידל קאסטרו
(
הפך את מדינתו לקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי.
מכיל - אננס, קונפי מנגו, חלפיניו, קונפי שום וגבינת צ'דר.
)
עומרי: המבורגר עם סלסת מנגו, חלפיניו, צ'דר וקונפי שום.
המבורגר שיש בו את כל הטעמים" גם מתוק, גם חריף, גם טיפה מלוח.
המבורגר פצצה.
תמיד כשאני לוקח את הביס...
אני: ספר לי על האנטיוכוס.
(
)
עומרי: אנטיוכוס זה ספיישל שאנחנו הכנסנו אותו ראשונים לארץ.
אמרנו נעשה משהו מגניב לחנוכה, משהו ייחודי.
לקחנו סופגניה, שמנו שם את ההמבורגר שלנו, ריבת בצל, נגיעה של רוקפור, ותראה מה זה עשה.
אנשים מחכים לזה כל שנה.
לפני דצמבר, לפני חנוכה, מתחילים לשלוח הודעות "מתי אנטיוכוס?!"
בפייסבוק מתחילים הדיבורים, ומתחילה העבודה, ואנחנו מרגישים את זה כאן.
אני: למה לא כל השנה?
עומרי: כי אנחנו רוצים לעשות אותו מיוחד. רק בחנוכה. זו הייחודיות שלו.
אני: ספר לי על קינוח "הכדור".
עומרי: הכדור מאוד מיוחד.
אני קורא לזה "פצצת שוקולד".
אתה מקבל כדור בפנים עם בראוניז, גנאש פרלינים חם רותח מעל, עם הרבה שברי לוטוס שתופסים את הכדור שלא יחליק,
כדור גלידה,
זה קינוח נחמד בעיקר בשביל ה-show, אנשים מאוד אוהבים אותו, בעיקר משפחות עם ילדים.
אחלה קינוח שבעולם, אין ספק.
אני: כשמשלבים את הקינוח של הוופל הבלגי, הוופל נותן לקינוח של הכדור "בשר" כזה.
כי בלעדיו זה שוקולד עם שוקולד עם שוקולד.
עומרי: מפתיע שלא נתפסת אל הוופל הבלגי, כי בעיניי זה הקינוח הכי מוצלח פה.
אני: וופל בלגי יש בכל מקום...
עומרי: אנחנו מכינים אותו כאן במקום, זה מתכון שלנו.
בעיניי, ולא משום שאני מהמורדן, אני באמת חושב שהוא הכי טעים בארץ, וופל בלגי מדהים.
אני: שוב, היה לנו חשוב לשלב את הוופל בלגי עם הכדור, כי היינו צריכים "בשר".
משהו לתפוס. הלוטוס לא תפס את השוקולד כמו שאתה מצפה.
עומרי: {מתחיל להבין} אתה צריך משהו לקבל ממנו ביסים, פחות רק שוקולד.
אני: אני מציע לכם קינוח חדש: וופל בלגי ועליו הכדור.
עומרי: יכול להיות מעניין האמת.
אני: איך אפשר ליצור אתכם קשר?
עומרי: אינסטגרם, פייסבוק, או איתי דרך מספר הטלפון שלי חופשי.
אני: אני לא מבין, אליך מתקשרים ישר?
עומרי: לא, יש את הטלפון של המקום, שאיתו מדברים על שמירת מקומות, או שולחים לאתר.
אם מישהו רוצה לתפוס אותנו באופן ישיר, אז דרך הפייסבוק/אינסטגרם בצ'אט,
ומי שמכיר אותי, מדבר גם איתי.
אני: מאוד אהבתי את הקטע של אתר האינטרנט [שלכם], שם אתה יכול לחשב איזה המבורגר כדאי לך להזמין.
עומרי: זה רעיון ממש מגניב, אור לב, ישב וחשב איך אני יכול לעשות משהו מגניב, שאשאל אנשים שאלות, והם יבנו לעצמם מהפכן לפי סוג טעמים שהם אוהבים. זה ממש חמוד.
אנשים שלא מכירים את התפריט, מתבלבלים מכל התוספות והטעמים, אז לכוון אותם, ולהוציא להם מהפכן.
אני: אהבתי שאתה מגיע, וחוץ מהתפריט יש לך כרטיסיות, שאלה המהפכנים.
לא משעמם בתוך התפריט.
עומרי: זה קיבל תפריט משלו.
אני: האייס טי שלכם מדהים.
כ"כ כיף שזו לא קולה משעממת.
עומרי: מורדן אייס טי, ממש פשוט, וממש תפס, אנשים עפים על זה.
המגניב הוא שאתה יכול לעשות אותו בכל הטעמים,
בכל טעם שאתה רוצה: אבטיח, מנגו, אננס, קוקוס, פסיפלורה, מה שאתה רוצה.
יוצא בכוס גדושה בקרח, עם התרכיז עצמו, וזה המיוחד.
עם נענע ולימון, ממש סבבה.
אני: זה קוקטייל בתכלס.
עומרי: זה קוקטייל של משקה קל.
אני: אם מישהו רוצה לחזק, זה אפשרי?
עומרי: בוודאי, בטח.
אם אתה רוצה, אתה יכול לעשות את זה אלכוהולי.
אני: לפי דעתי, המלון מדהים.
עומרי: אני חושב שהאבטיח...
אני: האבטיח מעולה, אבל הוא קצת חמצמץ.
המלון מתוק בהגזמה, ואני ממש אוהב.
זה מתחלק לרמות מתיקות.
האפרסק הקלאסי שלכם מתוק כמו נסטי,
האבטיח עולה, והמלון ממש מתוק.
אני: עוד דברים שתרצה להוסיף?
עומרי: אני יכול להגיד לך שאנחנו ממש מחכים שכל הקורונה הזו פשוט תתנדף,
שנוכל לחזור ולעבוד בצורה רציפה, נעימה וכיפית, בלי הנחיות ובלי שיגועים.
שנוכל לקבל כאן את כל הלקוחות, בלי בדיקות,
נוכל לחזור להיות מלאים, מפוצצים, לפתוח בשעות שאנחנו רגילים.
להמשיך להתחדש, ולעלות למעלה כמה שאפשר.
אני: יוצא לכם לא להכניס אנשים, כי אין להם תו ירוק?
עומרי: כן. לצערי כן.
אנחנו רוצים לשמור על ההנחיות, לשמור על הלקוחות שלנו.
להקפיד כדי שהדבר הזה יסתיים.
אנחנו מאוד מקפידים.
תודה רבה!
תגובות
הוסף רשומת תגובה