ראיון עם הבעלים של דון

           תאריך הראיון: 21.10.21

מסעדת דון היא לעניות דעתי, הפנינה של פתח תקווה,
ומקום חמישי בהמבורגרים הכשרים בארץ.

"מה שלא טעים לי, ואני לא הייתי אוכל,
לא אביא לאנשים, גם אם יעלה לי בחינם".


"המטרה שלי היא שאנשים יבואו ויגידו "וואלה נהנתי""

אני: הבנתי שיש לך בית קפה, אפילו לפני המסעדה.
אריאל: כן, הוא נקרא "קופי דון".
האמת שאני שם מ-2008 בערך (13 שנה).
מוזר שאתה גר פה באזור, ואתה לא מכיר... זה בשפיגל.    ליד העיריה, הקניון של מכבי.



אריאל: פתחנו פה, כי הרבה אנשים בבית הקפה, אמרו לי לפתוח גם מקום בשרי.
זה היה במהלך הקורונה, פתאום כל העובדים שלי היו בחל"ת, ואמרתי "בא לי שיהיה לי מקום לעוד עובדים".
כואב לי הלב.. על אף שזה לא באשמתי.
אני רוצה לפתוח עוד מקום, להעסיק עוד עובדים, לעשות עוד דברים, מה שטוב בעיר.
ואז נולד המקום של לעשות פה משהו במרכז העיר שיהיה קרוב לאנשים בבית,
במקום, בתעסוקה לאנשים, לעשות טוב ללקוחות.
אני לא מתיימר להיות ההמבורגר הכי טוב,
אבל להיות מקום טוב שכיף לאנשים, טעים להם, הם באים, זה ליד הבית, כיף, אנשים נהנים,
סטייל הקפה למטה.



בינתיים התגובות סבבה,
לא קל, מרכז העיר, זה פתח תקווה, זה לא אזור הבילויים..
עבודה קשה, אבל אני נהנה.
אני מבסוט שהיה לך טעים, שנהנתם.

אני: מבחינת המבורגרים כשרים, אתה מקום חמישי בארץ.
אריאל: לא, אל תגזים.
אני: באמת.
אריאל: אחרי מי?
אני צריך לעקוף אותם...
אני: דודס נתניה במקום הראשון, בודגה בתל אביב
יש להם בייקון צ'יזבורגר, כשאצלם הגבינה זה מקוקוס.
אגב, אני עד עכשיו מנסה להבין ממה מורכבת הגבינה הטבעונית שלך..




אריאל: אני קונה את זה מ"טבע הארץ".
זו גבינת צ'דר טבעונית.
אני לא יודע ממה זה עשוי בדיוק...
פחות אכפת לי, כמו שאני לא יודע איפה תעודת הכשרות...
אני כשר.
תעודת כשרות אני לא בא לתלות... אבל צריך...
אני: בטוח אבל נכנסו לך אנשים שומרי כשרות למסעדה, וביקשו תעודה..
אריאל: לא מבקשים לראות... מוזר.
תכף נתקשר למשגיח, ונשאל אותו מה אפשר לעשות.





אני: בן כמה אתה?
אריאל: 38.
אני: אתה נראה צעיר ממש...
אריאל: תודה.


אני: זו הכלבה של המקום?
אריאל: כן.
קוראים לה "מילקי".
אני: שלך?
אריאל: כן.
אני: מאוד חברותית.




אני: ספר לי קצת על המקום.
אריאל: המקום הזה נולד מהקטע שאנחנו רוצים לעשות משהו סינרגי לכולם,
ללקוחות, לעובדים, באמת שיהנו, שתהיה פרנסה לכולם, שיהיה במרכז העיר,
קצת לפתח את מרכז העיר.
אני באחלה קשר עם ראש העיר גם, רמי גרינברג, צעיר ונמרץ, איש עם חזון,
הוא גם רוצה לפתח את מרכז העיר, הוא מאוד תומך.
שמרכז העיר יהיה כמו מקום בילוי לאנשים, כי כרגע יש סטיגמה על הפנים על מרכז העיר.
והאמת ש[הסיבה] לפתוח דווקא פה, [התחילה] בתקופת הקורונה.
דיברתי עם ידידה בטלפון, אמרתי לה "יאללה, בואי, יוצאים".
ניתקתי את הטלפון, [ו]אמרתי [לעצמי], עכשיו תתלבש, תלך, תחפש חניה, תיסע רחוק, תל אביב, מרכז יכין, אם יש חניה, אם יש מקום,
חבל שאין לנו פה מקום במרכז העיר, ממש קרוב, שנוכל ללכת עם פיג'מה, עם גופיה, עם ג'קט,
בלי הרבה..., וואלה ברגל.
ובאמת נולד המקום, בו אנשים שאומרים לי "איזה כיף שאתה פה, אני מטר מהבית!", מברכים אותנו על זה.
המקום הוא ביתי, מאוד שכונתי.
אנשים מכירים אחד את השני, גם את הצוות, [אומרים אחד לשני:] "היית פה אתמול", "היית פה השבוע", זה מקום מפגש כזה.
אנחנו רוצים שיהיה לאנשים טעים, כיף ובמחיר שהוא שווה לכל כיס.
כמה שיותר שיהיה כיף לאנשים.
אני לא מתיימר להיות מסעדת יוקרה, או המקום הכי טוב בארץ.
אני רוצה להיות מקום שהוא טוב לכולם, לא רוצה להיות 10 בשום דבר, רוצה להיות 8 בהכל.



אני: קיבלתי את ההמבורגר שהזמנתי, ומידת העשייה הגיע MW ולא M.
ישר רצת להחליף לי, כדי שאני אקבל את מה שהזמנתי.
[אמרת לי, "אני אוכל את ההמבורגר שלך!"]
מאוד הפתיע אותי.
הגישה הזו, שהלקוח יהיה הכי מרוצה... וואו.
אריאל: אל תגזים, ברור...
אני: זה לא מובן מאליו, יש כאלה שאומרים לך שיש סטיית תקן, ביקשת M אתה עלול לקבל MW.
אריאל: יש סטיית תקן כזו באמת?
אני: ברור.
אם בן אדם מבקש M הוא עלול לקבל MR או MW, וזה סבבה.
אריאל: אה וואלה?
אני: כן, אם הוא יקבל שתי מידות, אז זה כבר בעייתי, אבל יש סטיית תקן.
אריאל: אז אני לא צריך לקחת את זה קשה מידי ללב?
אני: אני באופן אישי, הייתי אומר למישהו להזמין פה MR, כי הטבחים כנראה שורפים קצת יותר.
אריאל: אוהבים, נכון?
כי הם מפחדים לעשות פחות מידי, כי זה גם מאוד מסוכן.
אני: אם אתה בטוח בבשר שלך, שום דבר לא מסוכן.
אריאל: אה, באמת?
אני: זה תלוי בספקים שלך...
אריאל: אני לוקח מאיתן, אתה מכיר אותו?
איתן מעדני בשר.
אני: לא מכיר... אני לא בתחום הזה כ"כ..
אריאל: וואלה...
אני: יש מקומות [כמו ג'ילבון] שמעדיפים לבשל לכיוון החי, כי את החי אפשר להחזיר, ולא לעשות מנה חדשה לגמרי.
עזוב את זה שזה הורס את הרטבים, וזה באסה גם בשבילך.
אריאל: לא באסה, תצא מרוצה זה יותר חשוב לי..
כמה עולה לי קציצה, 12-14 שקלים.




אני: למה המקום נקרא דון?
אריאל: בזמנו כשפתחתי את "coffee don", הייתי ילד בן 25-26, ואהבתי מאוד את הסנדק.
תמיד "דון דון", קופי דון.
ואז אנשים היו אומרים "בואו לדון", "קפה דון", זה נהיה שם, מן מותג קטן כזה אפילו בעיר,
אז קראנו לזה דון.
אני: אז זו השראה מהסרט "הסנדק".
אריאל: אתה גם אכלת המבורגר שנקרא "הסנדק".





אני: יש גם את התמונה שם, של הסנדק,
עיצוב מאוד יפה יש לך.
אריאל: ואני מחזיק את קוקטייל הסנדק: וויסקי ואמרטו.

אני: מי עשה לך את העיצוב?
אריאל: אני קצת, קצת "פינטרסט", ידידה שלי [עזרה] לנו גם.






אני: מה רשום שם באנגלית?
מלצרית: I'm so fucking speacial
אני: ממש נחמד.





הקוקטיילים שלך מאוד מקצועיים.
בהרבה מקומות זורקים צבע מאכל, ברמה מאוד נמוכה.
[אצלך זו] רמה גבוהה, מתוק, טעים , עם סיומת חריפה.
אריאל: לא מעניין אותי עוד 3-4 שקלים על קוקטייל, להרוויח/להפסיד קצת.
לא יודע אם אתה מאמין לי או לא, אבל זה לא מעניין אותי.
כשפתחתי את המקום, אמרו לי שיש המבורגרים מוכנים ברמות מאוד גבוהות,
קח מ-handels,
טעמתי, אמרתי שזה יכול אולי לעבור, אבל לא בא לי להביא את זה,
זה יכל לחסוך לי המון כסף, עבודה, ווג'ע ראס, אבל אני לא רוצה לעבוד על אנשים,
אז [על אחת כמה וכמה] קוקטייל, מי ישים צבע מאכל? ברור שאנחנו נשקיע.
המטרה שלי היא שאנשים יבואו ויגידו "וואלה נהנתי",
לא.."היה לי בסדר".
לא רוצה לעבוד על אנשים, אני רוצה שתהנה.


אני: ספר לי על טבעות הבצל המאוד מיוחדות שלך.
אריאל: טבעות הבצל הן אמיתיות, עם בצל אמיתי, הן לא זולות, הן טעימות.
מה שטעים לי, יהיה טעים כמעט לכולם.
מה שלא טעים לי, ולא הייתי אוכל, אני לא הייתי מביא, גם אם זה עולה לי בחינם.



אני: ספר לי על הצ'יפס שלך.
אריאל: גם מאותה חברה,
זה צ'יפס קלאסי, פרימיום שיש לו ציפוי כפול.
אני: מאיזו חברה הוא?
אריאל: ben and jerry's.
אני: לא ידעתי שבן אנד ג'ריס עושים משהו חוץ מגלידות.
[כאן, הכלבה של הבעלים קפצה על המיקרופון והתחילה ללעוס אותו בלי ששמנו לב, אז אני מקווה שאני מתמלל כמו שצריך, בקושי שומעים משהו חוץ מהלעיסות שלה].
אריאל: בן אנד ג'ריס תמיד באים עם משאית, וכשהבחור שם מוריד סחורה, אני עוזר לו להוריד, ואז בסוף הוא אומר לי "תודה שעזרת לי!" ומביא לי גלידות.
הוא מביא לי קאסאטות, ואני אומר לי שהוא מזכיר לי את הילדות!
לבן אנד ג'ריס יש גלידות מה זה טעימות...
אני: החרם נגמר, הכל בסדר ☺
אבל אתה לא יכול למכור גלידות שלהם כי אתה כשר.
אריאל: כן.
אני: את תעודת הכשרות אתה צריך למצוא כדי שתוכל לשלוח לי :)
אריאל: הזוי שאני לא מוצא אותה..
יש שני אנשים שומרי כשרות, שהתלהבו מזה שיש בר כשר בפתח תקווה,
זה מקום לשבת בשבילם, שזה גם בילוי בשבילם,
הם הרי לא הולכים לסרטים, למועדונים,
"הבילוי שלנו זה לשבת במסעדות", הם אמרו לי.




אני: אתה הבעלים, נכון?
אריאל: כן.
אני: מתי פתחת את המקום?
אריאל: סוף אפריל, תחילת מאי 2021.
אני: מה הן שעות הפתיחה?
אריאל: ראשון עד חמישי: 18:00-1:00
שישי סגור.
שבת  19:15-1:00 (45 דקות אחרי צאת שבת).




אני: כמה לקוחות יש לך ביום?
אריאל: 100 לקוחות.
אני: כמה המקום יכול לאכלס בבת אחת?
אריאל: אולי 60-70.
אני: אם ארצה לסגור לאירוע, יש אפשרות?
אריאל: יכול להיות שכן.




אני: השאלה הבאה היא איך עברתם את הקורונה,
אבל אתם חדשים, נפתחתם אחרי הקורונה.
אריאל: נכון.
אני: אז לא השפיעה עליכם.
אריאל: דווקא כן.
אני: איך השפיעה?
אריאל: כי יש אנשים שאין להם תו ירוק, כשפעם היה אסור גם תו ירוק בחוץ.
ויש אנשים שמפחדים.
חוץ מזה, אני חושב שהרגלי הצריכה קצת השתנו.
אני: אנשים מזמינים יותר משלוחים מאשר לשבת לאכול במסעדה?
אריאל: נגיד בבית הקפה למטה, משהו שאני כן יכול להשוות, יש מקומות שאני רואה שמזמינים מ-wolt, שאומרים לי בטלפון שהם מעדיפים משלוחים, כי הם מפחדים.

[הכלבה סיימה לנשנש את המיקרופון, איכות השמע חזרה להיות ברורה].




אני: קהילת המבורגר ישראל ביקרה אצלך?
אריאל: לא נראה לי.
אני: שמעת עליהם?
אריאל: אני קצת מכיר את ארקדי אישית, הוא פתח תקוואי, אכל אצלי במסעדה החלבית לא מזמן.
אתה מכיר אותו?
אני: חשוב להכיר את המתחרים שלך ☺
אריאל: בקשר למתחרים, פעם [2008] כשפתחתי את בית הקפה, הייתי אוכל בבתי קפה, מסתכל מה הם עושים ואיך הם,
היום אני הולך לבתי קפה ואני רק נהנה.
אני מכיר את המוצר שלי, אני מאמין בו, אוהב אותו, מכיר את השירות שלי, את האווירה שלי, את עצמי, ואני הולך למקומות אחרים להנות.    גם אם אני הולך להמבורגר, לבנץ לדוגמא, שכולם מדברים עליו, אני אהנה קודם כל.
אני: אכלת בבנץ?
אריאל: לא, אני רואה על זה [כתבות] ... ווואו... בפלורנטין...
לפי התגובות, אני חייב ללכת...




אני: ספר לי על הבשר שלך.
אריאל: הבשר הוא ערבוב של צלעות ושומן, ומוסיפים לו טיפת שפונדרה.
השפונדרה, אנחנו משתמשים בה גם לאסאדו.
יש לנו את המנה של הקורליאונה, שהוא המבורגר מאוד טוב, אני אוהב אותו יותר מאשר "הסנדק", מה שאתה לקחת,
הסנדק הוא מעולה, אבל הוא עמוס ומושחת מידי.
קורליאונה, יש בו שכבה של המבורגר, למעלה אסאדו בבישול של 6 שעות, על טמפרטורה של 130 מעלות, מטגנים עם בירה קצת, מתבלים אותו, ממש טוב.
אנחנו עושים את הצלעות עם השפונדרה, 25% שומן, ואת שאר ה-75%, מחלקים עם קצת יותר מחצי שפונדרה (בשר מפורק בלי עצם), צלעות ושומן בקר.
אני: נטחן במקום?
אריאל: [ברור...] הרגשת, לא?
אני: אלופים.
אריאל: לא היה לך דחוס מידי?
אני: זה היה באמצע, מזכיר קצת את רובן, אולי נגיעות של f&b.
לא לחינם אתה חמישי בארץ, ומקום ראשון בפתח תקווה.
אריאל: יותר מהלה קרנה?
כולם מדברים על לה קרנה ממש...
אני: לא יודע למה, אין סיבה.




אני: האם יש לך לחמניות ללא גלוטן במקום?
אריאל: לא.
אני יודע שיש הרבה אנשים שישמחו,
אבל המטבח הוא לא "ללא גלוטן", זה משנה או לא?
אני: יש כאלה שהם רגישים לגלוטן, אבל לא צליאקים [ברמה חמורה], לכן אין להם בעיה עם מטבח לא סטרילי.
אריאל: אז אני אביא כמה [לחמניות] ללא גלוטן, מה אתה אומר, כדאי?
אני: אני חושב שכדאי.
אריאל: ואז בעצם אני לא מתחייב, אני אומר "שמע, אנחנו שמים אותו על המגש, על הפלאנצ'ה יכול להיות שיהיה"
אסביר ללקוח שיש לי לחמניות שכאלה, אבל אני לא סטרילי.





אני: אהבתי את השירים במקום, רשימת השמעה שלך?
אריאל: spotify, אבל שלנו כן.
אני: מצד אחד, אלה שירים מוכרים, אך מצד שני יש להם Twist.
מאיפה זה, זה מדהים!
אריאל: אתה רושם ב-spotify שירי dance, רמיקסים או קאברים.
זה קצת בקטע של dance יותר.




אני: תוכל לספר לי על התמונה של הסנדק?
אריאל: אמן גרפיטי עשה לי את זה.
אנימאיפה הרעיון למשפט לניאון הגיע?
אריאל: סתם, פינטרסט, רעיונות, קצת תאורה כזו חמודה, סקסית כזאת.
אני: וכמובן אי אפשר להתעלם מה-don המאוד מעוצב.
אריאל: זה אותו אומן גרפיטי,
רציתי בורגרים, כי כולם אוהבים,
אבל רציתי גם משהו fine, שיהיה קוקטיילים, שיהיה כיף, שאנשים יבואו לפה לדייטים, לא רק לשתות בירה, שיהיה רומנטי,
כשאתה שותה קוקטייל, זה כבר משדרג קצת את הנוף.
אני: יש לך אבל גם בירות..
אריאל: בטח.
burgers and cocktails bar..
אני: יותר לכיוון ה-fine dining.
גם המבורגרים, גם שכונה, וגם fine dining.
אריאל: בדיוק.    אפרופו fine dining, אנחנו רוצים להגדיל קצת את המנות.
לא סטייקים, ולא איזה משהו מישלן,
רוצים לתת חזה עוף, כנפיים, סלט קיסר [פרווה],
הכל בבנייה, בונים, רואים מה הקהל רוצה.
אני: אני רואה שכבר יש לכם כריכי בשר.
אריאל: יש לנו את הכריך של דון, הוא כריך טוב עם בריסקט שחור, קורנביף אווז, בצל מקורמל וצ'ימיצורי,
פעם הבאה תבוא תאכל את זה, זה טוב.




אני: האם מקומות אחרים עשו עליך כתבות?
אריאל: לא.
אני: כלום? שום כתבה?
חמישה חודשים אתה פתוח, ואני הראשון שעושה עליך כתבה?
אריאל: כן.
למה שיעשו עליי כתבה? מקומות נפתחים כל יום, לא?

[בפועל ערוץ 13 עשה כתבה]




אני: האם יש במקום אירועים מיוחדים?
אריאל: פעם עלה לי רעיון לעשות אתגר ההמבורגר החריף, ואז לתת ממש חריף.
דיברתי עם איזה ספק, שיש לו [פלפלים] עם 500,000 [סקוביל] , זה המון, משהו מטורף.
אם מסיימים את זה ב-20 דקות, המבורגר חינם.
מה דעתך?
אני: נשמע טוב, אנסה להביא לך חובבי חריף.
בשבילי... הצ'יפוטלה היה חריף...
אריאל: בכל מה שקשור לאירועים מיוחדים, אעשה את זה, ועדיין אנחנו הולכים עקב בצד אגודל, אני רוצה לאט לאט, בטוח, לראות מה אנשים אוהבים ובכיף.




אני: מאיפה האוכלוסיה של הלקוחות שלך מגיעה בארץ?
אריאל: כמעט כולם תושבי האזור, מרכז העיר פתח תקווה.
אני חושב שיש כאלה שמגיעים מראש העין לפעמים, כמה דתיים מאלעד..





אני: תוכל לכבד כרטיס כחול?
אריאל: מוזר שעדיין יניב [משגיח הכשרות] לא הגיע.
[לא הגיב לגבי כרטיס כחול].





אני: איך אפשר ליצור איתך קשר?
אריאל: איתי אישית?
אני: עם המקום.
אריאל: אינסטגרם.
אני: יש טלפון למקום?
אריאל: רשום באינסטגרם.
הטלפון יענה בשעות הפעילות.
חוץ משעות הפעילות, יש לנו אתר, עם קישור לווטסאפ שלי.
אני: יש גם פייסבוק?
אריאל: כן.


אני: מי עושה לך את סרטוני השיווק באינסטגרם?
אריאל: יש אחת חמודה בשם כריסטינה שעושה לי את זה.

אני: עוד דברים שתרצה להוסיף?
אריאל: אני רוצה שאנשים מפתח תקווה ידעו שבמרכז העיר יש אוכלוסיה טובה.
יש לה סטיגמה רעה, אבל האוכלוסיה פה באמת טובה.
תבואו, תהנו במרכז העיר, יש פה מקומות טובים, אנשים טובים וכיף.
לא חייבים לנסוע עד מרכז יכין, או לחפש הרפתקה יותר מידי.
טעים, נחמד ונעים פה.
תבואו - תהנו.




אביב: בנימה אישית, מבחינתי לקחתם את הצ'ורוס, והוא הכי טעים שאכלתי בחיים שלי.
אריאל: באמת?
אביב: ברמה כזו שאתה נותן ביס, זה פריך במיוחד, זה מוס מבפנים בצורה טובה,
זה מגיע חם, שזה לא מובן מאליו.
הרבה אנשים מגישים לך או פושר או קר.
רוטב הטופי הזה [זה היה בסוף ריבת חלב], שהוא בכלל פרווה, להגיע לרמה כזו, ואני יודע [הבן אדם קונדיטור]
כי להשתמש בתחליפים וזה, לרוב יש טעם לוואי מגעיל.
כאן, אני חייב להגיד שממש אהבתי.
זה הרגיש לי כאילו אני עכשיו נמצא במקסיקו, ואכלתי שם.
אריאל: די, באמת?
אביב: אמרת מקודם אילו קינוחים אני יכול להציע?
את זה תשמור לנצח, אנשים יעופו על זה.
אריאל: יאללה, תודה.


.



.



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Jango - ג'אנגו

GDB

ויטרינה