ראיון עם המנהל של 300
תאריך הראיון: 19.6.21
מסעדת 300 מבית נחמה וחצי ממוקמת בתל אביב.
אני: ספר לי על המקום.
מוטי: זהו מקום שהתחיל בעקבות הקורונה, התחיל בתור פיילוט של משלוחים, ומהר מאוד ראינו שזה עובד, ושאנשים מגיבים לזה יפה, אז החלטנו לעשות את הצעד ולפתוח את המקום.
מוטי: זהו מקום שהתחיל בעקבות הקורונה, התחיל בתור פיילוט של משלוחים, ומהר מאוד ראינו שזה עובד, ושאנשים מגיבים לזה יפה, אז החלטנו לעשות את הצעד ולפתוח את המקום.
זה חלק מנחמה וחצי, סניף המבורגר.
אני: כמה זמן נחמה וחצי קיים?
מוטי: 16 שנים.
אני: בשלב מסוים אמרתם שההמבורגר כ"כ טעים, בוא נפתח המבורגריה?
מוטי: כן, אלה כל מיני דברים שהתחילו תוך כדי תנועה, וגם אילוצים בגלל השנה המוזרה הזאת.
עקב כל מיני החלטות פנימיות, הוחלט ללכת על זה, ולפתוח בבית.
אני: למה השם של המקום נקרא "300"?
מוטי: בגלל ה-300 גרם.
אני: יש פה גם 200.
מוטי: זה מה שכולם אוכלים, כן, אבל זה מה שיצא.
בתכלס, זו מזללה מבית נחמה וחצי.
300 זה חלק מהלוגו.
יש פה עוד כל מיני דברים כמו כנפיים, צלעות חזיר וכאלה.
נראה לי שזה גם משרת את הווייב של שנות השמונים, מוזיקה, סמל של פאקמן, הכל מפוקסל.
אני: גם נחמה וחצי זה שנות השמונים?
מוטי: לא, הם מאוד שונים.
אני: מתי המקום נפתח?
מוטי: שלושה חודשים, משהו כזה.
אני: כמה לקוחות יש לך ביום?
מוטי: 80-100 לקוחות. אנחנו רק בהתחלה.
מוטי: כן, אחלה קציצה, גם הלחם טוב מאוד.
אני: ידידה שלי הזמינה לחם איטלקי פייזן, שמאוד מזכיר B12, מאוד מיוחד.
מוטי: פייזן זו לחמנייה שהיא יותר קריספית, על אף שאנשים אוהבים את הפרעצל יותר...
לא צריך להוסיף תוספת [תשלום], אפשר לבקש לחם פייזן, פשוט רוב האנשים אוהבים פרעצל.
אין מה לספר על הלחם האיטלקי, בגט איטלקי עגול, שאנחנו עובדים עליו בתפריט גם עם סטייק עם צ'דר, זה עניין של טעם, אני מעדיף את הפרעצל יותר.
פעם הבאה תבוא, תיקח אותו.
אני: יש לכם תפריט מאוד רחב.
מוטי: כן, חלק מהתפריט הוא של בית הקפה "נחמה וחצי".
אני: ספר לי קצת על הבשר.
מוטי: אחלה קצב, עובדים איתו שנים, מקבלים אותו מוכן קפוא.
אני: הצ'דר שלך ממש טובה, אבל היא לא נמסה, שתי פרוסות קרות.
מוטי: בדר"כ ככה הם מעדיפים, שזה יבוא עם החום של ההמבורגר, אפשר לבקש פעם הבאה שהיא תהיה יותר מותכת.
אני: קהילת המבורגר ישראל ביקרה בנחמה וחצי?
מוטי: אני לא מכיר אותם.
אני: מאוד אהבתי את השירים במקום.
מוטי: רשימת השמעה שלי.
אני: הציורים על הקיר -
מוטי: יאיר פרץ, אחד התותחים, אמן מאוד מוכר בעיר, עושה הרבה דברים יפים.
כמו שאתה רואה הוא לא כזה קונבציונאלי, יש כאלה שפחות אוהבים.
משתדלים לשתף אמנים ואמנות בכל מה שאנחנו עושים.
אנחנו שמים דברים על הקיר, וזה מתחלף כל חודש - אמן אחר.
פעם תמונות, פעם ציורים, פעם פיסול בשוקולד, כל מיני דברים, כל פעם משהו אחר.
אני: אפילו בשירותים ראיתי מלא גרפיטי.
מוטי: כן, זה אבא שלי עשה, free-Style.
אני: מה כתוב על הדלת הראשית של השירותים מאחורה? לא הבנתי.
מוטי: לא יודע...לא זוכר...ראיתי משהו...לא הבנתי גם.
אני: האם מקומות אחרים עשו עליכם כתבות?
מוטי: כולם.
עשו כמה וכמה, לא זוכר.
אני: האם יש במקום אירועים מיוחדים?
מוטי: יש הופעות בשני וחמישי, עכשיו חזר, אחרי הקורונה התחלנו איזה פיילוט, עכשיו זה חוזר.
כל שני וחמישי יש פה הופעות ג'אז, פולק, זמר עם גיטרה, הרכבים קטנים כאלה.
פחות מוכרים, הינדי כזה.
אני: מאיפה האוכלוסיה של הלקוחות שלך מגיעה בארץ?
מוטי: מהשכונה, מרכז תל אביב,
כל רחבי הארץ.
יש לנו את הבימה ואת היכל התרבות שברגע שהם עושים הופעה, מגיעים לפה מכל הארץ.
יש לנו את הקטע השכונתי שאנחנו מכירים את הלקוחות הקבועים, ומשום שיש לנו מקום גדול, זה מאפשר לנו לקבל כל פעם קהל חדש.
אני: אהבתי את העץ, שהוא נכנס לתוך הבניין, הוא היה פה ובניתם סביבו?
מוטי: בטח, ברור.
אני: באיזה מיונז אתם משתמשים?
מוטי: היינץ.
אני: ספר לי על הצ'יפס שלך, הוא גם קפוא?
מוטי: לא, צ'יפס אנחנו עושים במקום, עושים אותו טוב.
כל התהליך הזה של השמירה שלו, עושים אותו פעמיים fry (מטגנים פעמיים), עושים אותו טוב.
אני: איך אפשר ליצור אתכם קשר?
מוטי: אינסטגרם, טלפון ווולט.
אני: עוד דברים שתרצה להוסיף?
מוטי: לא, נראה לי שאמרנו די הרבה, תודה רבה לך.
אני: תודה לך מוטי.
מוטי: מקווה שנהנית.
תגובות
הוסף רשומת תגובה