ראיון עם אחמ"ש ג'ילבון

           תאריך הראיון: 21.9.21

מסעדת חוות הג'ילבון steak and burger היא על כביש 91, על יד נחל ג'ילבון וצפונית לקצרין.

אני: אתה אחמ"ש במקום?
ליאם: אפשר להגיד, כן.
אני: ואתה שלוש שנים פה. בן 21 עכשיו.
ליאם: כן.

אני: ספר לי קצת על המקום.
ליאם: המקום מנוהל ע"י בעלי הבית.
היה להם קיוסק פעם, לאט לאט התחילו להתפתח.
בשנה האחרונה בערך, כל זה קרה.
היה פה שטח, החליטו לבנות פה, בנו לא מזמן, לפני חודשיים שלושה,

אני: כל הפרגולה מעץ הזו, בעצם.
ליאם: כן.
האמת שפעם היו פה רק המבורגרים, התחילו להוסיף עוד מנות.
אני: לא היו סטייקים.
ליאם: בהתחלה לא היו סטייקים, היו רק המבורגרים בקטנה וזה, ואז התחילו להפוך את זה לסטייקים, steak house.
לאט לאט ממשיכים לשפר את התפריט.

אני: אתה יכול לספר לי קצת על ג'ילבון בכללי?
ליאם: את האמת שאני חדש פה, באתי מנתניה.
אני פה שלוש שנים, מתוכן שנה וחצי בצבא.

אני: למה המקום נקרא ג'ילבון?
ליאם: יש פה את כפר ג'ילבון, פה ליד.

אני: מתי קם המקום?
ליאם: לפני 17 שנה בערך.

אני: מה הן שעות הפתיחה של המקום?
ליאם: אנחנו פותחים כל יום מ-12:00 עד 21:00 (או אפילו 22:00-23:00, תלוי).
ביום שישי 12:00-22:00
ביום שבת 12:00-21:00
אני: המקום כשר?
ליאם: כן.
בכללי, היינו כשרים תמיד, אבל אנחנו פתוחים בשבת.
רוב התיירות היא בשבת, רוב העבודה פה בשבת,
אז אנחנו פותחים גם בשבת.
חוץ מזה, המקום כשר.
בשר חלק, אין חלב במטבח, כלום.
אני: אז אין לכם תעודת כשרות.
ליאם: אין.

אני: כמה לקוחות יש לכם ביום?
ליאם: בתקופות שהייתי פה, היו לנו בערך 500 אנשים ביום.
אני מאמין שזה ירד בגלל הקורונה, משהו כמו 300.

אני: אתה יכול להסביר לי על כל החלק המגניב שקיים בצד ימין של המקום?

ליאם: פה החליטו לעשות פינת ילדים.
מגיעים מלא ילדים בחופשים, שתהיה להם פינה לשחק.
יש פה בית,

יש כאן פינת חי גם עם ארנבים ותוכים.
אני: עכשיו יש ארנבים, אם אני מסתכל?
ליאם: אני מאמין שהם ברחו...
פעם כשהייתי, הם הסתובבו פה...
אני: אז זו בעצם פינת ילדים.
ליאם: כן.

אני: וכל החלק החיצוני של הפרגולה, זה רק לאחרונה היה, כלומר שלפני שנה היה רק פנים.
ליאם: היה בחוץ, אבל היה מבולגן פשוט, זה לא היה מוכרז.
אני: אתם שטח מאוד גדול.
כמה אתם יכולים להכיל?
ליאם: המסעדה כרגע יכולה להכיל 150 אנשים בערך.
אני: אז יש פה גם אירועים בטח.
ליאם: כל שישי בצהריים מגיע לפה בחור שמנגן.

אני: איך עברתם את הקורונה?
ליאם: היה קשה. אני גם הייתי בצבא באותו זמן.
בהתחלה היה סגר, סגרנו.
אחרי זה עברנו רק ל-TA.    הוצאנו מנות.
אח"כ בכללי אני מאמין שגם היה קשה, התחלנו להוריד טיפה מהמנות, פחות עבודה, יותר בסיסי,
אתה יודע, המבורגר, שתייה , תוספת, טורטיה.
הוספנו את הטורטיות רק בקורונה,    לפני זה לא היו טורטיות.
אחרי זה נגמר, התחלנו לפתוח עוד דברים.

אני: קהילת המבורגר ישראל ביקרו אצלכם?
ליאם: אני לא יודע.
אולי כן, אולי לא.
אני: מה לגבי מגזינים אחרים כמו time out, ישראל היום וכו'.
ליאם: אני לא סגור מי ראיין פה, אתה מבין.
רוב הזמן אני לא פה.

אני: ספר לי על הבשר שלכם.
ליאם: בשר מפה, מרמת הגולן.
אני: נטחן במקום?
ליאם: כל ההמבורגרים נטחנים במקום.
גם הקבב, כל מה שיש פה, או נטחן או נחתך במקום (תלוי באיזה בשר מדובר).
מעושנים אנחנו גם מעשנים, יש פעמים שאנחנו עושים ספיישלים, ועושים מעושנים,
כתף טלה מעושן היה לא מזמן, שזה היה מאוד חזק.

אני: על איזו מנה אתה הכי ממליץ, לא המבורגר?
ליאם: אני ממש אוהב את נתח הקצבים.
סרעפת של הפרה, ממליץ עליה.
בשר שהוא מאוד משויש.
אני אוהב שומן, אבל פחות אוהב גושי שומן.
פה השומן משויש, נספג בתוך הבשר, עושה אותו עסיסי.    מאוד אוהב.

אני: השירים במקום, רשימת השמעה שלך?
ליאם: כן.

אני: אני רואה שיש ציור על הקיר של "חוות ג'ילבון מנגנת"
ליאם: כל פעם השתנתה פה האווירה, לפי מה שהולך כאן.
אני: הייתה בעצם להקה שניגנה שם? 
ליאם: הייתה פה במה, היה לנו בר עם שתייה.
הייתה לנו מעשנה שהיינו עושים על המקום.

אני: האם יש במקום אירועים מיוחדים? אירועי נושא?
ליאם: לא ממש, אבל אנחנו גמישים, אם יש איזה מישהו שבא ומבקש,
ואיכשהוא יש דודא.
שי: הייתה פה בר מצווה.
ליאם: כן, הייתה פה בר מצווה.
לא כזה עושים אירועים מיוחדים, אבל אם מישהו רוצה ומבקש, אין בעיה, בכיף.

אני: מאיפה האוכלוסיה של הלקוחות שלך מגיעה בארץ?
ליאם: מכל מקום.
כולם מגיעים לצפון לטייל, מחפשים משהו לאכול, רואים שיש לנו דירוג טוב ונכנסים.
אני: אז רוב האוכלוסיה, לא מגיעה מהצפון בכלל.
ליאם: רוב האוכלוסיה של שישי-שבת לפחות מגיעה מעורבב.
ממטולה, מאילת.
אני: מאילת?!
ליאם: כן בטח.
מירושלים, מחברון, איפה שצריך, כל מקום.
השבוע יש פה רוב חיילים, וחבר'ה מקצרין, חבר'ה שעושים פה איזה שבוע בצפון.

אני: איך אפשר ליצור אתכם קשר?
ליאם: יש לנו אינסטגרם, יש לנו פייסבוק (פחות פעיל), ויש לנו עמוד באינטרנט.
טלפון גם יש למקום.

אני: עוד דברים שתרצה להוסיף?
ליאם: משום שזה מקום מורחק, ולא כזה רואים אותו פה,
אנחנו מתבססים על תגובות.
במרכז, אתה יודע איך זה הולך,
באים אליך אנשים, מי שעובר, עולה.
פה אתה צריך שאנשים יאהבו אותך,
בכלל זה אנחנו מנסים לעשות את זה בצורה הכי טובה שיש,
הכי טעים.
כי אנחנו עובדים פה על שמועות, ועל זה שאנשים חוזרים.
בן אדם בא, אוכל אוכל טעים, אומר לחברים שלו "שומעים, אתם בצפון?".
לפני שהולכים לטייל, שומע חבר אני הולך לשם, מה אתה ממליץ לאכול, איפה אתה ממליץ לישון, צימר וזה.
על זה בתכלס אנחנו בונים. פה לאוזן.

אני: הייתי רוצה להגיד ביקורת בונה, אם זה בסדר,
קיבלנו את הבשר שלנו לכיוון החי.
השירות היה מושלם, במיוחד שי המלצר.
אבל הבשר... אני ביקשתי M וקיבלתי R.
מבחינת מידת עשייה, משהו שם לא עובד.
ליאם: זה פשוט טבח חדש פה,
מנסים להכניס אותו פה לעניין, אז כנראה שהוא עדיין לא כזה חד.
מאמין שהוא ישתפשף לאט לאט, אין מה לעשות,
יחסית חדש, קיבלנו אותו לפני שבועיים בערך, והוא כבר מתפקד על הגריל.
אני: לא הצמידו לו חופף?
ליאם: יש לו חופף.
אני: אז צריך לדבר עם החופף, לא עם המלצר החדש...
ליאם: הכל טוב, האירוע הזה יטופל.
מה שמנסים לעשות, אם כבר עדיף משהו אז טיפה יותר חי, כי חי אפשר להחזיר.
שרוף אי אפשר.
אני: כן, אבל לפעמים בחי אין טעם כ"כ.
ליאם: כן, אני מבין.

אני: ליאם, תודה רבה על הראיון ועל האירוח.
ליאם: תודה רבה לך.

בחזרה לביקורת