ראיון עם הבעלים של בורגר רום
תאריך הראיון: 25.9.21
מסעדת Burger Room היא כנראה ההמבורגריה היחידה הלא כשרה בירושלים אשר פתוחה בשבת.
"המבורגר מתכתב עם גברים, האמנם?"
"המבורגר זה אחלה, אבל צריך את כל המכלול"
אני: ספר לי קצת על המקום.
אופק: אתחיל בעיקרון שמנחה אותנו.
השכונה שלנו היא שכונה סטודנטיאלית.
ירושלים בנויה על סטודנטים באזורים מסוימים.
אנחנו נותנים מענה לארוחת צהריים ב-38 שקלים, צ'יפס והמבורגר.
אנשים באים ואוכלים פעמיים-שלוש בשבוע.
אתה עונה על כמה דברים:
אתה מקבל פה מוצר, שאני מאמין שהוא טוב, אני לא רוצה להגיד בשם עצמי.
אתה נותן גם מענה לתושבי השכונה.
אם אתה באמת חוקר את העניין, תסתכל על המחירים שלנו ב- Junior Pizza.
אנחנו נותנים פיצה עם שרימפס ב-60 שקלים. דברים שלא מכירים.
אני: מה הם העסקים שלך?
אופק: יש לנו תשעה.
שלוש מסעדות שף.
קונדיטוריה.
פיצה.
גלידה.
בר יין.
המבורגר,
ובר קוקטיילים שעוד חודש נפתח (במודיעין).
אני: איך נקראת הקבוצה?
אופק: טלביה.
אני: הקציצה שלך היא רק 120 גרם. למה?
אופק: כל הז'אנר של ההמבורגרים היום, הוא נורא. [נורא גדול, נורא מושחת, dirty burger].
לפני 4 שנים, [כל העסקים כמו] יומנגס, נורא גדול, והעין אוכלת.
בסופו של דבר, רציתי דבר אחר.
אני רציתי שההמבורגר שלי יהיה מקום שגם נשים תרגשנה בנוח לאכול.
[המבורגר קטן] שמגיע עם צ'יפס במידה הנכונה.
אני כבעלים של העסק, מרוויח מזה שאתה מכפיל את הקציצה, ואני לא ממליץ;
כי אני חושב שבסופו של יום, יותר מ-90% מהאנשים, אחרי ש[בן אדם מסיים] את ההמבורגר, עם קציצה אחת ועם צ'יפס, [הוא] יכול ללכת קליל, הוא שבע, ויש לו הרגשה שבא לו עוד.
בן אדם שיוצא מפורק, לא בא לו עוד.
הוא מבחינתו, יצא שבע עד שפעם הבאה שהוא יחשוב עליך... הרבה זמן.
פה בן אדם יצא שבע ונקי.
תחשוב על זה, מתי בפעם האחרונה לקחת בחורה לדייט לאכול המבורגר?
אני: האמת שזה לא כזה מתאים... במיוחד לא לדייט ראשון.
אופק: אתה יודע כמה עושים את זה אצלנו? ערימות.
אתה תיכנס לburger room לא בשבת. בשבת זה ימים של משפחות, זה קצת אופי אחר.
בשבת יש פה היפוך בסוג הלקוחות.
ביום-יום, אנחנו שכונה סטודנטיאלית, אז הלקוחות שלנו הם רק סטודנטים;
ובשבת, משום שאפשר להגיע לפה ולחנות, אין הרבה אופציות לאנשים עם ילדים [ביום שבת], אז הכל הופך להיות פה יותר משפחות.
תבוא לפה ביום [חול], אנחנו פתוחים עד 2 בלילה.
תבוא לפה בשעה 23:00, כולם באים לפה אחרי בילויים, אוכלים פה.
אתה יכול להיכנס למקום, 95% מהלקוחות הן רק נשים.
שותות את הדרינק שלהן הכיפי.
פעם היו קוקטיילים, לצורך העניין. היום זה הסיידרים היותר מגניבים.
זה לא בירות, אני לא מביא עכשיו "סטאווטים", ודברים שהם נורא גבריים.
הרי המבורגר מתכתב עם גברים.
אנחנו הלכנו הפוך. אנחנו הופכים את המוצר למוצר נשי.
בסופו של דבר, איפה שיש בנות, בנים יבואו...
זו הייתה המחשבה שלנו, ולכן זה 120 גרם, לחמניה בלי הרבה לחם;
ויש את האופציה. יש פה אנשים שאכלו גם 9 קציצות.
אני לא ממליץ, אבל מי שרוצה יעשה את זה, אבל זה לא המקום שלי, זו לא האווירה.
אני לא רוצה את ההמבורגרים הנורא [מושחתים]...
אנחנו עושים מושחת.
תסתכל באינסטגרם שלנו, יש דברים מושחתים.
אנחנו אף פעם לא מציגים את ההמבורגר כ-400 גרם. זה לא בלקסיקון שלנו.
אנחנו יותר ב-fine, בטעמים, ברטבים.
אם תראה ספיישלים שאנחנו עושים, יש הרבה מהם.
רוטבי הולנדז בטעמים שונים..
אני: תזכיר לי מה זה רוטב הולנדז.
אופק: רוטב הולנדז הוא רוטב צרפתי על בסיס חמאה וחלמונים.
כדי להנגיש לך את זה, כשאתה אוכל eggs benedict, אתה מקבל על זה רוטב הולנדז.
זה נורא קרמי, אם שמת לב.
הרוטב הזה יוצר את הקרמיות הזו, יחד עם גבינת הברי, שזה טעם חמאתי.
ההמבורגר הוא נורא חמאתי, ובלי להיות מוגזם.
זה היה הקו המנחה הכי גדול של ה-burger room. לא להיות עכשיו המזללה הנורא dirty. לא, הפוך.
אני: אתה הבעלים, נכון?
אופק: כן.
אני: כמה זמן המקום קיים?
אופק: 3.5 שנים.
אני: ספר לי עוד על המקום.
אופק: Burger Room, הקו המנחה שלנו כקבוצה הוא להתעסק בדברים שאנחנו חושבים שחסרים, וגם שיהיה לנו.
כשאני פותח עסק, אני אומר "מה חסר לי, איפה חסר לי לבלות?".
האם חסר לי המבורגר טוב, האם פיצריה?
יש המבורגריות בירושלים, והיה חסר המבורגריה לא כשרה, אז הלכנו על הקו הזה.
אנחנו נמצאים בשכונה של סטונדטים, [ישנם] הרבה אנשים שמגיעים לירושלים, ותמיד אתה שומע את הסטיגמות על ירושלים, "אין מה לאכול", "אין לא כשר".
אנחנו נותנים את המענה לזה בעצם, עם אווירה מאוד צעירה, מוזיקה מאוד גבוהה.
שבת היום, אז אנחנו לא שמים מוזיקה, כי יש פה שכנים, והם נורא חשובים לנו.
אנחנו בקשרים נפלאים פה עם הרחוב.
רק ברחוב הזה (דרך עזה) יש לנו 5 עסקים.
אנחנו שומרים על הקשרים האלה. שבת זה פתאום אופי אחר.
המוזיקה היא נורא צעירה, הרבה מוזיקה אלקטרונית.
בסופו של דבר "רחביה" היא מוקד בילוי.
אני: רחביה?
אופק: כן, אנחנו נמצאים בשכונת רחביה.
רחביה היא מוקד בילוי, ואנחנו נותנים את המענה לאוכל ולבילוי.
אנשים באים לפה, שותים בירות בכיף שלהם, ויוצאים כבילוי.
אוכלים, נשארים לדייטים, לשוחח, בקבוצות, בכיף שלהם, אחרי יום [ארוך].
תחשוב שאנשים מסיימים פה לימודים בשעה 20:00, יורדים, מגיעים לפה, ואוכלים ארוחה, שהיא גם נוחה לכיס.
זה המודל שלנו.
אני: למה המקום נקרא Burger Room?
אופק: היינו למעלה, נכון?
[ל-burger room יש מסעדה ראשית לימי חול, ומסעדה משנית לשבתות.
כשאופק אומר "למעלה", הוא מדבר על המסעדה הראשית].
אני: כן, היינו.
אופק: ביום הראשון שנכנסנו לשם, משום שאתה יורד 3 מדרגות למטה, המקום צר וארוך,
אז עלתה לנו החשיבה, שיש פה אווירה של חדר. זה נורא התכתב לנו, מפני שאנחנו בעולם של מוזיקה אלקטרונית, עם ה-Boiler room.
boiler room זו פלטפורמה של מוזיקה, שמביאה במה לתקליטנים, ומצלמת אותם באופן חי,
גם במסיבות וגם כשמקליטים סטים.
זה התכתב לנו יחד, והחלטנו ללכת על זה. יצרנו "חדר".
אגב, יש לנו גם בתוך המקום, מן חדרון קטן, שם יש ספות עם טלויזיה וסוני, שאתה יושב ויכול לשחק.
חדר בתוך חדר ☺
אני: מה הן שעות הפתיחה שלכם?
אופק: 12:00-2:00
כל יום, כולל שישי ושבת.
אני: המקום עצמו לא כזה גדול..
אופק: ממש לא.
בישיבה מלאה, מדובר על אזור ה-40 מקומות ישיבה.
תחלופה של כל היום.
אופק: היה בסדר גמור.
בסופו של דבר, עולם ה-fast food לא נפגע בקורונה.
יש שיגידו, שהוא רק הרוויח.
אני לא יודע, אני אישית לא מאמין במשלוחים. אנחנו עושים משלוחים, אבל מבחינתי אין את אותה החוויה, כמו להגיע למקום עצמו ולאכול בזמן אמת.
הייתה לנו סוללה לש עשרה קטנועים שלא הפסיקו לצאת כל היום, ולהסתובב ברחבי העיר.
אני: המסעדה המשנית הזו, של המשלוחים, נפתחה בעקבות הקורונה?
אופק: הוא נפתח שבועיים לפני הקורונה.
אני: פוקס.
אופק: מן אללה.
הקורונה הייתה ב-15.3.20.
אנחנו התחלנו פה הרצה [של המסעדה המשנית] ב-28.2.20.
אני: אז למה עשיתם את זה, אם לקורונה לא היה קשר?
אופק: בגלל שבת.
[בעל הבית של המסעדה הראשית, לא אישר לאופק לפתוח את המקום שלו בשבת, בחוזה
על כן, אופק שכר מקום נוסף ממש על יד, זו היא המסעדה המשנית, ושם הוא פותח בשבת.
בנוסף לכך, המסעדה המשנית עוזרת מאוד עם משלוחים ו-TA בימי החול, בנוסף לעובדה שפתוחה בשבת.]
בעיקר בגלל שבת, וגם קצת לרווח, כי בלילות לא היינו עושים משלוחים עד אז,
כי לא היינו עומדים בעומס.
הייתה שם תנועה של TA, כ"כ גדולה, שהעיקה על מי שישב [במקום].
תחשוב שאתה מחכה עכשיו ל-TA,
המקום קטן, ואתה עומד לאנשים על הראש.
אמרנו נרווח, ונעשה שמי שבא ל-TA, נעשה עוד מטבח. יש בזה צורך. הכנות, ודברים כאלה.
אופק: כן?
אני: מתי? מי?
אופק: היו שני חבר'ה.
שמות אני לא זוכר, זה היה ממזמן, מלפני הקורונה [שנה וחצי].
זה היה כמה חודשים לפני הקורונה.
אופק: ההמבורגר הוא בשר טרי, שעובר טיפול יום יום.
לא עובדים עם בשר קפוא, בשום צורה.
יש בו כ-25% שומן, הוא מורכב משלושה נתחים,
ובזה אנחנו נעצור :-)
אני: נטחן במקום אבל.
אופק: חד וחלק.
וכמו שאמרנו משום ששבת, אין עכשיו שירים.
אנחנו נחזור ביום חול.
אופק: אתם חייבים לבוא, זו חוויה אחרת לגמרי.
בסופו של דבר אנחנו בירושלים. אתה לא יכול ללכת נגד, אתה צריך ללכת ביחד.
אנחנו לא פה ליום אחד, אנחנו לטווח ארוך.
אני: תעשה פה מסיבת אוזניות, כל אחד מקבל אוזניה, וככה אפשר לשים מוזיקה בלי להרעיש ;-)
אופק: אנחנו לא צריכים פה מסיבה, אנחנו צריכים בסופו של דבר מוזיקה שתנעים, אבל אין מה לעשות.
יש פה שכנים, אנחנו רוצים את טובתם, והם רוצים את טובתנו.
זה צריך ללכת ביחד, ולא אחד נגד השני.
זה בעצם הסמל של בורגר רום?
אופק: כן.
אופק: כן.
אנחנו עושים המון ירידים.
משום שאנחנו מחוברים מאוד לעולם האומנות בעיר,
אנחנו עושים המון ירידים של printים, אופנה, אספנות,
היו פה אירועים של Budweiser של בירות, קעקועים,
עשינו פה יותר מפעמיים כבר אירועים,
תקליטנים יש פה כל שבוע.
יותר מזה, עשינו פה פעמיים כבר אירועים של מיקסולוג שמגיע ומשקשק לך קוקטיילים, בזמן שאתה אוכל את ההמבורגר. ערבי קונספט.
הייתה הופעה,
אופק: חבר'ה מקומיים,
אנחנו ב-Local לגמרי.
בכלל בבסיס, מי שיש לו עבודה, שיעבוד.
אנחנו קהילה, מחבקים את הקהילה שלנו, את הלקוחות שלנו..
אני: ירושלמים.
אופק: לא חייב.
יכולים לבוא לפה, לגור פה תקופה קצרה מאוד, הם לקוחות שלנו והם חלק מהקהילה שלנו, אז יש להם במה גם לתקלוטים, וגם למכור את הפרינטים שלהם, כשאנחנו עושים ירידים, וגם אפילו סתם, שהציגו על הקיר שלנו דברים, והם נמכרו תוך כדי תנועה.
ז"א מאוד מחבקים את החבר'ה של האומנות,
אבל דווקא ההינדי, המקום של חבר'ה המתחילים, זה דווקא ה-fun.
אנחנו מתעסקים בלהרוויח כסף מהמבורגרים, לא מהדברים האחרים.
אופק: כן.
אופק: כן.
אופק: זה obvious... [מובן מאליו]
בוא נדבר על הדברים המעניינים...
אני: החבר'ה מאוד התלהבו ממגוון הבירה שלך.
אתה המבורגריה, ויש לך מגוון של בירות שבבר אני לא רואה.
אופק: זה בדיוק העניין, כי בסופו של דבר אנחנו כן המבורגריה, אבל זה לא המקום שכולם רגילים אליו בהמבורגריות.
יש פה את המעבר, את הנדבך הנוסף.
תגיע.
הצ'יפס שלכם באמת ברמה גבוהה.
בנוסף לכך, גבינת הברי שלכם ששמתם בין שתי הקציצות, הייתה ברמה גבוהה.
מגוון הרטבים, החברים התלהבו.
יש לך איולי שום, איולי לימון כבוש, ברביקיו, צ'ימיצ'ורי, פסטו, איולי פטרוזליה, צ'יפוטלה.
איולי הפטרוזליה שלך מאוד מזכיר את המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים, ואת burger story.
אופק: לא מכיר את שניהם...
אני: והקטע של 120 גרם קציצה, יש את זה אצלך, ואצל בינגו בתל אביב.
אין עוד מקומות שעושים את זה.
אופק: בינגו אפילו פחות מ-120
אופק: הוא חדש.
אופק: אבל בינגו זה לא אותו דבר.
בינגו הוא smash burger, באיזשהוא מקום.
הוא לא בדיוק smash, הוא יותר burger king.
לא עושים אותו על פלאנצ'ה, עושים אותו על מסוע.
כקציצה, היא לא יכולה להיות smash.
והוא גם מגיע WD לא משנה מה, אתה לא יכול בדיוק לבחור.
ספר לי עליו.
אופק: זה לא עוף טחון, זה כרעי עוף.
נאגטס שאתה מכיר זה עוף טחון ברובו, וכאן זה כרעי עוף, זה שוקיים.
טמפורה קלאסית. הוא לא היה ביום הראשון המוצר הזה, זו התהוות עם הזמן, כשרצינו לתת מענה לילדים, וגם ל-sideים של פתיחה, וזה לא הMain issue.
אופק: אנחנו עושים כברירת מחדל תערובת של צ'יפס, שמגיעה מצ'יפס אמריקאי, צ'יפס בטטה ופלחי תפוחי אדמה, שבעצם יוצא כברירת המחדל שלנו.
כמובן שאפשר לבחור אחד מהם אם אתה רוצה, אבל זה ה-default, מתוך תחושה שאתה אוכל המבורגר, והיית רגיל למשהו אחד, אז עכשיו אתה יכול להנות מכל העולמות.
אנחנו מתבלים אותו עם גרידת לימון, פטרוזיליה ומלח-פלפל.
רק מירושלים?
אופק: לא.
יש פה הרבה אנשים שמגיעים מאזור המרכז, אבל בעיקר מירושלים.
אני: מה המקום הרחוק ביותר שהגיעו ממנו?
אופק: יש חבר'ה קבועים מהצפון שכל הזמן נוסעים לפה, חבר'ה מאזור חיפה שמגיעים לפה הרבה.
אבל גם, כל האזור של סובב ירושלים שמגיעים באופן קבוע.
שבת בערב זה בעיקר היום שלהם.
אופק: הכל.
הארץ.
"המבורגר לא כשר".
היה ריק.
ובשביל זה אנחנו הגענו.
אופק: אוקיי. [אבדוק את זה]
אופק: אינסטגרם, פייסבוק, ומוקד טלפוני.
אני: טלפון של המקום?
אופק: לא.
יש מוקד של הזמנות, טלפניות שיושבות לאורך כל שעות הפעילות, חבר'ה שנותנים מענה לכל שאלה.
אופק: אנחנו פה בשביל לעשות כיף, ברמה הזאת.
כמוצר, אני יודע מה החוזקות שלו.
הכי חשוב לנו שיהיה כיף.
המבורגר זה אחלה, אבל צריך את כל המכלול.
פעם הבאה תבוא ביום חול, ותבין על מה אני מדבר.
כשאתה מגיע לפה ביום חול בערב, אתה רואה את המקום,
מרגריטות קפואות, כיף, מוזיקה מאוד גבוהה, ואווירה,
אז אתה מקבל במה אחרת.
אופק: כן, אין בעיה.
אנחנו לא שואלים מידות עשייה, אנחנו מגישים כמו שהמשורר התכוון.
אבל אפשר לבקש הכל.
אני: אם אבוא, אבקש M, יגיע לי M?
אופק: כן.
פשוט לפעם הבאה אבקש MR.
אופק: זה בדיוק העניין.
משום שהקציצה יחסית דקה, המידה עולה מאוד מהר.
אני: נכון, גם בבינגו ככה.
אופק: בינגו זה עולם אחר... כי הם לא מתכוונים להוציא M,
אבל קציצה של 120 גרם עולה מידה מאוד מהר.
בגלל זה, יחסית להמבורגריות אחרות,
גם במשלוחים, יותר קל לעלות מידה.
אופק: [תודה רבה].
תגובות
הוסף רשומת תגובה