ראיון עם אחמשית של הספריה
תאריך הראיון: 28.8.21
מסעדת הספריה היא היחידה שסיקרתי בעיר באר שבע.
אני: ספרי לי קצת על המקום.
רוני: ההתמחות של המקום היא המבורגרים.
עשינו שינוי תפנית לאחר הסגר הראשון של הקורונה, משהו יותר עדכני לבאר שבע, והתמקדנו בהמבורגרים שהשף שלנו עבד עליהם מאוד קשה,
ראשונות שהן יותר לחך המודרני,
גם דברים לא כשרים, משהו שלא היה לנו בעבר.
ממש השקיעו בתפריט, ישבו וחשבו על דברים כמו קרפצ'יו, סביצ'ה,
דברים שלא היו פעם, פעם היו דברים יותר קלאסיים ובנאליים.
עכשיו השתדרגנו בכמה רמות, האווירה השתנתה, המוזיקה כאן היא מוזיקה עדכנית/מוזיקת רוק.
פעם היית בא לכאן בערב, זה היה בר עם DJ.
שינינו את הקונספט, האנשים שמגיעים לכאן היום הרבה יותר רגועים, שלווים ונהנים.
מנהל הבר שלנו שדרג את הקוקטיילים ואת השייקים, שזה משהו שמאוד מוסיף.
אני: מה החזון והרעיון מאחורי הספריה? למה דווקא "הספריה"?
רוני: אנחנו עובדים עם קבוצת "קמפאי",
מסעדת קמפאי, קפאסה, כפרה,
והרעיון של הספריה לקחת איזו נישה אחרת, יותר צעירה, עדכנית ומעניינת.
המלצרים לבושים בשלייקס ובמשקפיים.
חלק מהספרים שהביאו, הגיעו מתרומות של אנשים,
יש לנו תקליטים בסוף,
רצו לעשות משהו קצת שונה לקהל הצעיר.
פעם המחירים היו נעים בין 10 ל-70 שקלים,
והיום זה כבר קונספט אחר, מקום בילוי בבאר שבע, מקום מוכר, שכיף לבוא לשבת בו.
גם מבחינת העובדים, זו אווירה צעירה, גם סטודנטים, גם צ'ייסרים, כיף, לקוחות נחמדים,
גם בבקרים יש פה אווירה כזו של לקוחות קבועים שחוזרים, ובאים בצהריים, ממש כיף.
אני: יש לכם פה המון ספרים, מאיפה הם?
רוני: את האמת שאני לא סגורה על זה, לא הייתי כאן בהקמה,
חלק זה מההסכם, מבאר שבע, חלק תרמו,
ויש לנו גם את הספרים שאנחנו מוכרים ב-20 שקלים, שזה גם הסכם,
יש גם את התרומה של אבסולוט כדי לפרסם אותם.
לפעמים לקוחות חמודים אומרים "וואי, יש לי מלא ספרים, אביא לכם!".
אז מלא דברים נצברו כאן עם השנים.
אני: המלצרים מסתובבים במסעדה עם שלייקס, ממש מגניב.
רוני: פשוט רצו שהקונספט יהיו ספרנים (ספריה),
אז המלצרים חייבים להיות עם שלייקס ומשקפיים על הראש.
לתת כזה אווירה אחרת, שאתה לא רואה במקום אחר.
זה חלק מהתלבושת שלהם.
אני: מתי פתחתם את המקום?
רוני: הייתה יום הולדת 10 שנים לא מזמן.
משהו כמו 11-12 שנים.
אני: כמה לקוחות יש לכם ביום?
רוני: זה משתנה.
בבקרים עוברים משהו כמו 150-200 אנשים.
סופ"ש זה מגיע ל-200+ בבקרים.
בערבים 200-250 באמצע שבוע,
ובסופ"ש יכולים להיות 300-400 אנשים.
הקורונה די פגעה בנו בכל ענף המסעדנות,
אז מספרים שקורים היום, אלה לא מספרים שהיו לפני שנה וחצי-שנתיים,
עדיין אתה רואה שאנשים יוצאים, שחיכו לזה.
כולם חזרו במאי שנה שעברה לעבוד,
ואנחנו לא חזרנו, כי עשינו כאן שיפוץ, שינינו קצת את הקונספט, עד שנסגרנו על התפריט, כי רצינו להרים משהו מרענן לעיר.
אז פתחנו באיחור, ואתה רואה שאנשים צמאים לספריה,
היו מתקשרים, היינו בשיפוצים, אנשים מגיעים בבקרים.
ספריה זה באר שבע.
כל האוכלוסיות מגיעות לכאן, כל המינים, כל הגילים,
זה ממש בית, תמיד כיף,
אני אוהבת, אני עובדת פה שנים, והמקום הזה נכנס עמוק ללב.
אני: המקום מאוד גדול, אפילו ענק,
יש מצב שהוא פועל גם בתור dance bar?
רוני: זו יותר מסעדה כרגע,
פעם זה היה יותר בר,
נניח סופ"שים חמישי-שישי היה פה DJ.
גם פעם מזמן היו הופעות במקום למעלה עם הציור של האדם הוויטרובי של דה וינצ'י.
ממש הביאו אנשים והכל.
היום לא.
היום אנחנו מסעדה, זה הקונספט, פחות בר, פחות צעקני, פחות רועש,
יותר קלאסי וצ'יל.
יש פה פסטיבלים אבל.
לפני שבועיים-שלושה, היה פה פסטיבל בירה והמבורגר:
הבאנו לכאן מתנפחים של פיל delirium , של גולדסטאר,
היו כאן מקררי בירות, שפירא, red stripe, הביאו עצים,
היה טירוף, היה כיף.
תמיד הספריה עושה פסטיבלים, כל מיני.
מביאים שפים,
אבל זה היה הכי קרוב למה שאנחנו מאמינים בו,
המבורגר, בירה, תבוא, תשב, תהנה.
עשינו תחרות בין המלצרים, תחרות מבית גולדסטאר,
פרסמו פוסטים עם כובעים, זה היה ממש נחמד, מכניס לאווירה.
אני: ישנם עוד אירועים בעתיד?
רוני: אלה דברים שלא כ"כ מגלים לנו, זה מהרגע להרגע,
ועם הקורונה, קשה מאוד לתכנן,
אתה מתכנן משהו, ומחר בבוקר זה לא יקרה.
תמיד יש פה דברים חדשים ומפתיעים, תמיד אנחנו מחפשים לעשות את הדבר הבא.
לא משהו שאני יודעת עליו בקרוב, במיוחד עם החגים עכשיו, סגרים, עניינים,
אבל תמיד יש משהו באופק שמתכננים כאן.
אני: איך באמת עברתם את הקורונה?
רוני: קשוח, אבל את האמת שבדיוק עשינו שינוי קונספט בקורונה, וזה בא לטובתנו.
המארזים של ההמבורגרים, איכותיים וטובים,
מגיעים טריים וחמים,
אנשים מאוד מתלהבים מאיך שזה מגיע, ולפי דעתי זה בא מאוד לטובתנו.
המצב לא קל, מחר בבוקר אתה לא יודע אם מהסעדה תיפתח וכמה עובדים אתה צריך,
אבל מי שמזמין את המארז, הוא נהנה, אז זה עשה את שלו,
כי פעם זה היה אחרת לגמרי התפריט, ועכשיו אתה מקבל המבורגר איכותי שממש כיף לאכול בבית.
אני: יש לכם שלושה רטבים, קטשופ, מיונז ורוטב דיאבלו (שטן בספרדית).
ספרי לי על הדיאבלו.
רוני: צ'ילי מותסס עם מיונז, זה רוטב חריף כזה,
(יש כאלה שמתווכחים ואומרים שזה לא חריף,
בעיניי זה רוטב חריף, אני אשכנזייה, זה מאוד חריף).
רצו לתת איזה פאנצ', להוציא את ההמבורגר עם כמה רטבים,
גם בתוך ההמבורגר תמיד יש איזה רוטב שמפתיע.
רצו לתת איזה טוויסט כזה,
כי לרוב גם האנשים שבאים לפה אוכלים פלפל עם חריף וטחינה,
אז אמרו שיהיה להם את המשהו החריף ליד,
כי אנחנו הבאר שבעים אוהבים חריף,
אז זה רוטב שרצו שהוא יהיה חלק מההמבורגר, שתוכל לתת איזה טוויסט עם הצ'יפס.
אני: יש לכם רוטב נוסף - ברביקיו וויסקי.
רוני: הם מכינים רוטב ברביקיו עם וויסקי, עם טעם קצת מעושן.
כל הרטבים שראית בתפריט, הטבחים מכינים הכל מאחורה,
זה נטחן פה, ממש עובדים על זה בתהליכים,
יש עמדת הכנות, שהם עושים את כל הרטבים מראש, שיגיע ללקוח כמו שצריך,
עם תאריכים, עם הכל, שנדע מה פג תוקף.
באמת עובדים מאוד קשה,
כל רוטב כאן שהולך לפח בסוף יום, זה כאב לב, כי כל רוטב עובדים עליו (כמובן חוץ מהקטשופ והמיונז),
אבל עובדים על כל רוטב שנכנס בכל המבורגר, יש פה תהליך שהוא עובר.
 |
אני: יש לכם קינוח של גלידה בתוך לחמניה, מאוד מיוחד.
רוני: אלה שתי לחמניות בריוש, שלושה כדורי גלידה,
זה מגיע עם רוטב לוטוס, רוטב בייגלה בפנים,
למעלה יש לך לשפוך רוטב שוקולד חם.
רצו להביא משהו מיוחד יותר, משהו שלא רואים בכל מקום,
השילוב של החם ושל הקר.
sweet burger שזה מתוק, כולל הנישה הזו.
קינוח שהוא מושחת, שזה כיף להתפרע עד הסוף, עם ה-cheese ועם ההמבורגר,
אז אמרו נביא משהו שהוא קצת יותר מיוחד.
אני: מה דעתך לקחת את אותן לחמניות בריוש מתוקות, ובעצם לשלב אותן בהמבורגרים הרגילים?
רוני: אני לא מתערבת לשף שלנו דרור, במה שהוא מחליט, מאמינה בזה לגמרי.
בספיישלים שיש ביום האהבה, הוא עושה המבורגר מתוק, ריבת בצל וכו',
הלחמניה הזו נשארת עם ה-sweet.
אני: קהילת המבורגר ישראל ביקרו אצלכם?
רוני: אני מאמינה שכן, לא יודעת מתי בפעם האחרונה.
אני: ספרי לי על הבשר שלכם.
רוני: הבשר נטחן פה במקום,
למעלה יש קצביה שטוחנים את הכל.
יש לנו שני סוגי טחינות,
הטחינה הקלאסית, בה הבשר נטחן עם בצל, טחינה שהיא קצת יותר עבה,
ויש את טחינת נתח הקצבים, שהיא קצת יותר אנטריקוט, טחינה עבה יותר שמרגישה בשרית.
מלבד סוג קציצה של 200, יש לך סוג קציצה של 120 גרם, שזה בין לבין.
לרוב אתה מכיר 220, אבל רצו שתהיה אופציה לדברים אחרים, שלא יהיה כבד, שיוכלו להוסיף את התוספות.
אני: השירים במקום זו רשימת השמעה שלך?
רוני: זו רשימת השמעה שהמנהל שלנו ארגן.
יש כמה סוגי רוק - רוק ישראלי, לועזי קצבי, ושקט.
גם עשינו שירים קצת יותר מודרנים, כי אנשים צריכים להתעורר.
זה הקונספט כאן.
אני: מה הסיפור של האדם הוויטרובי בפינה?
רוני: זה מלא שנים כאן, ואני לא יודעת להגיד לך...
אני: האם מקומות אחרים עשו עליכם כתבות?
רוני: אני יודעת שביחד עשו, אוכלים והסביבה,
תמיד יש איזה משהו שבאים ומעלים, לא יודעת מה השמות.
אני אחראית משמרת, לא מנהלת של המקום.
אני: מאיפה אוכלוסיית הלקוחות מגיעה בארץ? רק מבאר שבע?
רוני: לא, מה פתאום.
קודם כל באר שבע זה מעבר בין אילת לבין המרכז.
יש כאן גם את האוכלוסיה מהאזור, גם את כל המושבים/קיבוצים,
ים המלח לפעמים אנשים מגיעים ומטיילים,
ולפעמים אנשים אפילו מהמרכז מקבלים המלצות.
יש פה משפחות,הרבה סטודנטים מבאר שבע, שבאים לבקר בשישי, יוצאים לכאן.
כל מיני אוכלוסיות, הכל מהכל מגיע.
יש גם את הלקוחות הקבועים שמגיעים לכאן, שהם גם מהאזור, גם משפחות קבועות, מבוגרים, זוגות, אז זה משתנה.
אני: אז בעיקר משפחות פה..
רוני: זה משתנה, היום באת בצהריים בשבת,
תגיע בערב, אתה תראה חבר'ה [צעירים], משפחות ויותר זוגות מבוגרים.
אני: איך אפשר ליצור איתכם קשר?
רוני: יש לנו אינסטגרם, פייסבוק, ואנחנו גם קשורים לקבוצת קמפאי.
יש לנו גם מייל, אבל פחות קורה...
אנחנו עובדים עם tabit
אז הכל מאוד נוח, אנשים יכולים להזמין מקום באינטרנט, וישר קופצת לנו התראה במחשב, אפשר ליצור איתנו קשר.
אני: יש טלפון למקום?
רוני: בטח, יש מספר טלפון [053-9365888], גם אפשר פשוט להגיע,
אז כל הדברים פתוחים ☺
אני: עוד דברים שתרצי להוסיף?
רוני: תודה שבאת אלינו, שקיבלת המלצות, שהגעת מרחוק, זה מחמם את הלב, זה כיף.
אני: רוני, תודה רבה.
רוני: תודה רבה לך ☺
תגובות
הוסף רשומת תגובה