באזז Buzz

 -------↓--------------4---------------↓------

תקופת פסח

מדיה ישנה 

ראיון עם צוות העובדים.

הצצה על החלק החיצוני (והמאוכלס) של המסעדה.

הצצה על החלק הפנימי של המסעדה

כתובת : וייצמן 51, גבעתיים.

תאריך ביקור: 16.4.22

16:03 הזמנתי.

16:16קיבלתי. (13 דקות הכנה)

שם ההמבורגר: סמאש בורגר
2 קציצות סמאש, בצל מטוגן, גבינת צ'דר עם צ'יפס - 65 שקלים

כנפיים מטוגנות

עוגת שוקולד חמה - פאדג' שוקולד חמה, ללא קמח - 38 שקלים.

סה"כ 133.80 שקלים. יקר מאוד.

קדם דבר:

1. אחרי ביקור חלבי בסוף השבוע אצל באזז,
החלטתי לתת לה ניסיון נוסף בחלק הבשרי.
עכשיו כשהם הכניסו לתפריט SmashBurger כמו המבורגריות רבות בישראל, הייתי חייב לנסות.

2. אנחנו בחג הפסח, ככה שחשוב לי למצוא המבורגריה שיש לה לחמניה כשרה לפסח,
אמנם אקח את זה עם גבינה, כך שזה לא לשמור כשרות, אבל לפחות לשמור את פסח.

סיכום:

ביקור רביעי, כך שהוא קצר ולעניין.

לגבי כנפיים בטמפורה, מעולות! אף פעם לא טעמתי כנפיים מטוגנות, מצופות....לחם!

דווקא על חג הפסח...

באמצע שאני אוכל, שאלנו את המלצרית לוודא שזה אכן כשר לפסח..ולא.

הפילו אותי עם כנפיים בטמפורה. בושה.

החטא טעים.

כמובן שהפסקתי לאכול ברגע שידעתי שזה לא כשר.

אני ממליץ לכולם, גם לא בפסח.

על אף הכנפיים המטוגנות והסופלה הנחמד, הבשר עדיין רע מאוד.
כשלבשר יש טעם לוואי ולא טעים לי, אני אומר זה בשר באזז.

חשוב להתעקש לא לחזור לפה, גם אם זה המקום שנראה הקרוב ביותר והכשר לפסח היחיד.
להתאמץ למצוא משהו אחר, גם אם זו מסעדת פאבלה שנמצאת ליד.

ציון:

40%

ציונים קודמים:

40, 72.55

ציון סופי:

50.85%

חזרה לטבלה מסכמת

--------↑--------------4--------------↑-------

 -------↓--------------3---------------↓------

מדיה ישנה:

ראיון עם צוות העובדים.

הצצה על החלק החיצוני (והמאוכלס) של המסעדה.

הצצה על החלק הפנימי של המסעדה

מדיה חדשה:

הצצה על הבופה.

הצצה על קורסאון ביצת עין

הצצה על French Toast.

כתובת : וייצמן 51, גבעתיים.

תאריך ביקור: 25.12.21

כן, זה לא המבורגר, אני יודע.

אבל חשוב לי להוסיף את החלק הזה על מסעדת באזז גבעתיים, משום שהיא מאוד מיוחדת.

מלבד העובדה, שאת הרווחים שלהם הם נותנים לעמותות חברתיות,

מסעדת באזז גבעתיים, שהיא המבורגריה בהגדרתה, הופכת למסעדה מאוד מיוחדת בסופי שבוע.

בימי שישי ושבת, בין השעות 10:00 ועד 12:00, המסעדה הופכת למשהו שמאוד מזכיר חדר אוכל של בית מלון.

כשנכנסים, ישנו בופה עשיר, מלא במאפים, קינוחים, רטבים, מתוקים, הכל.

במחיר של 85 שקלים לאדם, אפשר לקבל מנה עיקרית, מהתפריט:

אני לקחתי את הפרנצ' טוסט

חביתיות מתקתקות וטעימות.

מאוד מזכיר פנקייק, לא הבנתי על איזה טוסט מדובר.

ובנוסף לכך, לקחנו את הקוראסון ביצת עין

די גנרי האמת,

לקוראסון היה מרקם של בצק עלים, מתפורר וקר.

ביצת העין הייתה גם רגילה.

זו מנה שאני לא ממליץ לקחת.

רגיל לחצות המבורגרים

בנוסף לשני אלה, לכל אחד מאיתנו היה מגיעה פעמיים שתייה.

אני לקחתי שוקו חם ומיץ תפוזים קר.

גם השוקו החם וגם מיץ התפוזים לא היו מתוקים.

השוקו היה גנרי, חסר טעם, גם אחרי שהוספתי לו שקית סוכר.

מיץ התפוזים היה חמוץ ולא מספק, גם אחרי שהוספתי לו צ'ייסר של מי סוכר רותחים, שהביאו לי

(ספק עבדו עליי, ופשוט הביאו לי מים רותחים רגילים).

הדבר היחיד שכבש אותי, הוא הבופה.

הבופה באמת עשיר בכל טוב,

אם זה גביניות, ורוגעלך

פיצות נחמדות

סלטים עשירים, לרבות סלט פטריות טעים מאוד.

גבינות, ממרחים וריבות (יש גם נוטלה).

שני סוגי לחמים נחמדים.

וכמה סוגי עוגות.

שלושה סוגי גבינות (מימין לשמאל): מנצ'ג'ו, תום ומרלו.

מרכז כאן את צלחת הסלטים,

ואת צלחת המאפים.

שימו לב, שבכניסה התנור שם לא ליופי.

אפשר לשים את המאפים בתוך המסוע, ואז הם יוצאים חמים וטעימים.

חבל לוותר על זה.

את המאפים הם משיגים ממאפייה שנקראת "לחם קמה" שנמצאת בחולון ובאזור.

בגזרת הבריאות מה שהכי הרשים אותי, היו סלט הטונה והפטריות,

ובגזרת השחיתות, אלה הרוגעלכים, טעימים, מתוקים ומלאים בשוקולד.

ממליץ לא לקחת את המנות הראשונות הללו, ולנסות משהו אחר, כדוגמת השקשוקה.

היתרון הבולט במקום, הוא הבופה,

שלא יבייש אוכל של בתי מלון.

והחיסרון הבולט כאן, הוא לצערי השירות.

השירות כאן בעייתי, בו לא שמים לב ללקוח.

השולחן שלנו היה מלוכלך כשהגענו, ונשאר מלוכלך, גם אחרי שעזבנו,
אף אחד לא טרח לנקות לנו אותו.

רוב הפעמים לא שמו לב אלינו, ואם לא היה לי קשר טוב עם המנהלת, לא בטוח שהיו שמים לב בכלל.

כשהביאו לנו את המנה העיקרית, לא טרחו להביא לנו סכו"ם או מפיות, נאלצתי לבקש שוב ושוב.

זה הגיע למצב שכשרציתי סכו"ם נוסף, הלכתי להביא בעצמי, כי אין זמן לחכות למלצריות האיטיות.

מאוד מוזר, כי המסעדה הייתה די ריקה, אבל ככה זה כשמעסיקים בני נוער, לא כזה אכפת להם ממוסר עבודה.

מעניין אם זו רמת השירות עכשיו, גם כאשר הם המבורגריה.

ובנימה זו, אני חוזר לסקר המבורגרים.

בתמונה: המבורגר של המקום, עכשיו עם מתכון חדש, מאת קהילת המבורגר ישראל.

מאחל להם הרבה הצלחה.

כמובן שכאן אין ציון, כי לא אכלתי המבורגר.

נחמד פשוט לדעת, שאם מחפשים מקום טוב לארוחת בוקר בשישי-שבת עד 12:00, יש את באזז גבעתיים.

קצת יקר, אבל שווה את זה.

חזרה לטבלה מסכמת

-------↑--------------3---------------↑-------

 -------↓--------------2---------------↓------

מדיה:  

ראיון עם צוות העובדים.

הצצה על החלק החיצוני (והמאוכלס) של המסעדה.

הצצה על החלק הפנימי של המסעדה

כתובת : וייצמן 51, גבעתיים.

תאריך ביקור: 12.8.21

22:22 הזמנו.

22:41 קיבלנו (19 דקות הכנה).

שם ההמבורגר: באזז מונטנה- פטריות מקורמלות ביין, וגבינה אמריקאית - 64 שקלים.

לקחתי מידת עשייה MR.

קולה זירו - 11 שקלים.

סה"כ 75 שקלים.

פינוק: פופקורן כמתאבן.

יבש.

פינוק: קוקטיילים לאורך הערב.

פינוק: צ'ייסר של וויסקי דבש.

פינוק: מנת צ'יפס.

☺ התפריט ☺

קדם דבר:

ביקרתי בבאזז לפני ארבעה חודשים, והיה לי נחמד מאוד!

הכתרתי אותה בפעם שעברה כויטרינה של גבעתיים,

ועל אף שמאוד נהנתי, לא חשבתי לחזור בקרוב.

עד, שיועץ בשר (כן, יש דבר כזה) של מסעדת באזז, פנה אליי בפרטי, וביקש ממני שאחזור.

הוא סיפר לי שהם שינו תפריט, שינו הרכב בשר, שינו קונספט, שינו הכל,

והוא רוצה שאבוא להתרשם.

לקח לי בערך חודש להענות לבקשה, אבל הנה הגעתי.

האם באזז יכולים להשתפר אפילו יותר ממה שהיו?

הקונספט של הערב, היה ערב קוקטיילים.

ערב של קוקטיילים ללא הפסקה,

גם שני סוגים שהם פשוט מחלקים חופשי לכולם,

ובלי קשר, תפריט מסלולים של אלכוהול, כמו שיש במועדונים עם צמידים.

ארחיב עליו בהמשך.

מסלולים של אלכוהול בהמבורגריה!

יתרונות:

1. ערבי נושא מגוונים

אם נחשוב על כל ההמבורגריות שביקרתי עד כה,

אני לא חושב שיש אחת שבאמת עשתה ערבי נושא.

בכביש 90 וביומנגס יש גלגל מזל, אותו אפשר לסובב,

בשמבז, יקרינו לך משחקי כדורגל,

אבל כל הדברים האלה הם גימיקים קטנים בתוך ערב רגיל.

התפריט עצמו לא משתנה בהתאם למאורע, ואין באמת דברים מיוחדים.

באזז, לעומת זאת, יורים לכל הכיוונים.

נפתחו רק לפני כשנה, ולא מפסיקים לחדש, כל כמה חודשים, בערב נושא אחר.

פעם שעברה (לא הייתי), היה להם ערב בנושא יווני, שם היה להם תפריט מהמטבח היווני (תפריט שלא כלול בתפריט הרגיל שיש מידי יום).

היום (לביקורת זו), היה להם ערב קוקטיילים, בו יש שני סוגי קוקטיילים שמביאים בחינם לאורך כל הערב,

וחוץ מהם, הם עשו מסלולים של בירות/יינות/קוקטיילים וכו', במחירים סבירים לגמרי.

אגב, משום שזה תפס, הם מתכוונים להשאיר את זה, ולפתח את הבר במקום.

בנוסף לכך, היה תקליטן במקום (מזכיר את ג'אנגו), שהרים את הערב עם מוזיקה נחמדה מאוד,

ופשוט נתן אווירה של dance bar, מאוד מאוד מיוחד.

בנוסף לכך,

לבאזז יש בראנץ' מיוחד, שרחוק ממסעדת המבורגרים. 

הוא מתקיים כל יום שישי ושבת בבקרים.

אתה מגיע למשהו שמאוד מזכיר חדר אוכל של בית מלון,

ישנו בופה ענקי, של דברים חלביים, ובנוסף לכך אתה מקבל מנה עיקרית מכובדת.

(הרחבה על הנושא בראיון).

הכנות לבראנץ' של סופ"ש

הרעיון של באזז הוא לבחון את השטח, לראות מה מצליח;

הם נותנים לקהל שלהם להכתיב את הטון, ולכן זה המקום החברתי הטוב ביותר שראיתי.

במקום להציב גבולות גזרה ללקוחות שלהם: "זה מה יש, ואם לא טוב לכם, אל תבואו",

הם מנסים בכל פעם משהו חדש, ומה שתופס - הם משאירים.

2. שירות ללא תחרות

אחד היתרונות הבולטים של באזז הוא האווירה התוססת של המקום מצד המלצרים.

האחמ"שית בת 23, והמלצרים אף קטנים יותר.

כתוצאה מכך, מקבלים שירות מלא באנרגיות, בצחוקים ובהנאה רבה מצד כלל המלצרים.

גם הפעם, כמו פעם שעברה, שרתה אותנו גאיה המקסימה,

יחד עם רותם הגבר, פנקו אותנו בקוקטיילים, צ'ייסרים ואפילו צ'יפס, על חשבון הבית,

העיקר שנהנה, נתפנק ובאמת נרגיש באווירה ביתית.

כל זאת, משום שזו המטרה בעצם של המקום,

לספק אזור בגבעתיים שבני נוער צעירים יוכלו לשבת שם, במקום להסתובב ברחובות.

השירות מצוין, במיוחד בהתחלה,

כל המלצרים שועטים לעברך, מפנקים אותך בלי הפסקה, עוד לפני שהזמנת אפילו לאכול.

גאיה, המלצרית החמודה, הקריאה לנו מתוך הזיכרון את מה שהזמנו בפעם שעברה (ארבעה חודשים קודם לכן).

משום שאנחנו הגענו רק בפעם השנייה, ואיננו לקוחות קבועים (עדיין), זה היה מאוד מרשים לראות איך המלצרית זוכרת לפרטי פרטים את מה שהזמנו בפעם שעברה, ועושה השוואה להזמנה העכשווית.

מחמם את הלב, ומקפיץ את תודעת השירות של המלצרים לשחקים.

לגמרי נכנס ל"באתי בשביל האווירה".

3. ללא מטרת רווח

כתבתי על זה בביקורת הקודמת בקדם דבר,

אבל חשוב להדגיש את זה שוב ושוב.

העסק של באזז הוא ללא מטרות רווח.

הם מכסים את ההוצאות שלהם, את המשכורת של העובדים שלהם, ופה זה נגמר.

הבעלים לא מרוויח שקל.

כל הרווחים הולכים להשקעה בפרויקטים חברתיים בעיר גבעתיים.

עכשיו, חוץ מזה שהכסף שאתה משלם הולך למטרה נעלה, כדאי לחשוב גם חברתית.

מקום שמחפש רק להרוויח ולהרוויח... כסף מעוור עיני צדיקים;

וכתוצאה מבצע כסף, בסופו של דבר , אם המקום יהיה טוב, המחירים יעלו, המנות תצטמצנה, והמקום פחות יפרגן ללקוחות.    החמדנות הזאת, הורסת המון מקומות, הדרך להתקמצן על הלקוח, כדי להרוויח עוד כמה שקלים.

את כל זה אני מספר, כדי לשבח את באזז על דרך הניגוד:

משום שכאן זה לא למטרות רווח, המקום עושה המון מבצעים, בחלקם המקום אפילו יוצא מופסד.

זה יכול מאוד להזכיר שק"ם של חיילים, שמוצריו מגיעים מהאגודה למען החייל.

כאן, המטרה המרכזית היא באמת מקום בילוי (כמו מתנ"ס עירוני), ולא להתעשר...

בנוסף לכך, יש לבאזז לפעמים קטע, בו אתה מצלם איזה משהו (נניח קוקטייל), מעלה אותו לאנינסטגרם, ואז מקבל אותו בחינם.

אין רווח, אין חמדנות, והם מפרגנים ללקוחות כמה שיותר.    תענוג.

אפילו הביאו מזגן, שלא יהיה חם מידי

4. לב טוב

מסעדה שהיא ללא מטרות רווח, היא כזו עם לב טוב.

העובדים עצמם מתחשבים בכולם, והאחמ"שית דואגת שלכולם תהיה את החוויה הטובה ביותר (מזכיר את כביש 90)

5. זירו תפוז

המקום היחידי מלבד באזז שנתן לי זירו עם חתיכות תפוז בתוכו, היה הפרוזדור,

וזה היה יתרון מטורף לאותו מקום (טעם אישי לגמרי).

משום שבאזז הכינו המון קוקטיילים צבעוניים, הם עבדו עם הרבה פירות, ולכן הסכימו לעשות לי כוס עם קרח והמון המון חתיכות תפוז, אליה שפכתי קולה זירו, ויצרתי את הטעם שלעניות דעתי משוגע לגמרי...

אם כך, לאורך כל הערב לגמתי מקוקטייל שהביאו לי ומזירו התפוז לסירוגין, מאוד נהנתי.

6. ציורי קיר מרשימים

כמו בפעם שעברה, גם עכשיו צילמתי את ציור "בריאת האדם" מתוך תקרת הקפלה הסיסטינית, שמצויר על הקיר הימני של המקום,

ועכשיו שמתי לב שהם הוסיפו ציור חדש,

פיל עם כנפיים של פרפר, לו הם קוראים פיל-פר.

חוץ משני הציורים הללו, ישנם ציורי צבע רבים על הויטרינות שמקשרות בין פנים המקום לחוצו.

מלבד מוזיקה נחמדה, זו תאוות עיניים אמיתית :)

חסרונות:

1. ירידה משמעותית באיכות הבשר

קשה לי לעשות את זה, כי צוות עובדי באזז הם באמת מקסימים, באמת עובדים קשה, מתאמצים, הכל כדי שהלקוח יהיה מבסוט בסופו של דבר.

אך אם נשים את הרגשות בצד, הביקורת צריכה להיות נטולת פניות ואמיתית.

בפעם שעברה, הבשר שלהם היה טוב מאוד, חמצמץ כמו הויטרינה, ולא הפסקתי להרעיף עליו מחמאות.

הפעם, החבר'ה הביאו יועץ אחיתופל, ששינה להם את הרכב הבשר, ובעצם הפך אותו לבשר תפל, ללא תיבול, ללא טעם, ובעצם מאוד מזכיר טעם של על האש שעושים עם חברים.

החמיצות נעלמה, הבשר יבש, ללא מיצים, וממש בא לי קטשופ-מיונז כדי להרטיב את מה שקיבלתי.

בדיעבד, עשיתי טעות כשלקחתי מידת עשייה MR (משום שפעם שעברה לקחתי M),

אבל גם החבר שהיה איתי, שלקח M, אמר שהוא מאוד לא נהנה.

המרקם הוא של עגבנייה או של סטייק לא מוצלח; מסטיק ממש, והטעם..פשוט לא שם.

עם הזמן מרגישים יותר ויותר שזה להיאבק בעיסת בשר, על מנת להצליח לסיים אותה.    ממש לא כיף לי.

בא לי להוציא את הקציצה מההמבורגר, ולהמשיך לאכול את השאר...

יתר על כן, מצאתי חתיכת סחוס אחת בבשר (נחשב סביר, יש מקומות שמוצאים המון).

המלצה שלי אם אתם לוקחים המבורגר, שרפו אותו, בין MW ל-WD.

אולי קיבלתי מידת עשייה R במקום MR, וזה הרס את החוויה

2. ירידה ברמה

אז כן, לא רק הבשר צנח, אלא גם נלווים,
דברים קטנים שעושים את ההבדל, ועכשיו כבר לא...

2.1. מגשי כסף במקום צלחות

בפעם שעברה, הביאו לנו צלחות אמיתיות ומפנקות, שמאוד הזכירו מסעדה של ממש.
הפעם, ירדנו למגשי כסף, שהם יותר לכיוון "אוכל-ברים".    בהתאם...

2.2. כוס וויסקי שירדה בדרגה

כשאני אומר "כוס וויסקי" אני לא מתכוון לכוס שמלאה בוויסקי, אלא לכוס שנועדה לוויסקי.
פעם שעברה שבאזז הביאה לנו כוסות, כמו הצלחות, הן היו אמיתיות, מזכוכית יפה מאוד, והזכירו כוסות של וויסקי (מזכיר את ג'אנגו ואת המקום של אבא).
הפעם, הכוס הפכה חד פעמית,
נוחה יותר למלצרים, אך מאבדת את הפאסון מלקוחות שזוכרים את התצורה הקודמת.

2.3. ערב מסלולים עם רק בירה אחת

נכון, הערב הוא ערב קוקטיילים, ולא ערב בירות;

אבל המקום עושה מסלולים, לרבות מסלול של בירה ללא תחתית,

ומה יש בתפריט? budweiser, וזהו...

אחלה בירה באדווייזר, אישית אני אוהב אותה,

אבל רק סוג אחד של בירה למקום שרוצה להתקדם לטהרת הפאב?

מוזמנים לשאוב השראה מ-porter and sons,

להם יש 50 סוגי בירות שונות, וכולן מהחבית...

3. שירות של רכבת הרים

3.1. ביתרונות רשמתי שאיך שאתה מגיע, עטים עליך כמו נשרים, ובעצם כל המלצרים רוצים שתקבל את קבלת הפנים הטובה ביותר... עד שמגיע האוכל.    כאן, אתה כבר עם עצמך.

עקב חילופי משמרות בין מלצר אחד לאחר,    חילוף שהגיע בדיוק כשקיבלנו את האוכל,

המלצר הראשון העביר את האחריות לזה שהחליף אותו, והשני חשב הפוך, שהשולחן עדיין באחריות הראשון.

כתוצאה מניהול שולחנות לוקה, לקח זמן עד אשר הביאו לנו לשולחן קטשופ-מיונז, אותם היינו צריכים מאוד (המיונז כבר לא חדש, והרטבים כבר לא קרים).

וכשביקשנו מפיות [לא "עוד מפיות", מפיות בכללי, לא היה כלל], חווינו התעלמות, והעדפנו פשוט לקום בתורות לשטוף ידיים.

אם כך, כמו שרכבת הרים עולה בהתחלה למעלה למעלה, תודעת השירות מטפסת,

ברגע שהאוכל מגיע לשולחן, רכבת ההרים מתחילה בירידה קיצונית...מזכיר קצת את ברבאטוב.

3.2. כמעט כל מלצר יודע, שכמה דקות לאחר שהלקוח קיבל את האוכל שלו, יש לבצע לו "שביעות רצון".

המלצר מגיע עם חבילת קיסמים/מפיות, ושואל את הלקוח אם הכל בסדר, ואם חסר לו משהו.

באם הכל טוב, המלצר מניח את חבילת הקיסמים במרכז השולחן, והיא מאותתת למלצרים אחרים, שאין צורך לגשת לשולחן זה, משום שכבר עשו לו "שביעות רצון".

הלוואי שהיה על השולחן שלנו משהו, שהייתי יכול להגיד שבגללו לא הגיעו אלינו, אבל האותות היחידים שהיו עליו הם אותות המצוקה מאיתנו, כשעל השולחן לא היו בקבוקי קטשופ-מיונז, ואפילו לא מפיות, כשזה מאוד בסיסי...

השירות מתרכז לתחילתו של הערב

4. צ'יפסים מאוסים

גם הצ'יפס הרגיל וגם צ'יפס הבטטה לא היו להיט.

4.1. הצ'יפס הרגיל הזכיר מאוד צ'יפס של שווארמה.

קראסט מבחוץ, פירה מבפנים.

זה מאוד יכול להתחבב על מי שאוהב את סוג הצ'יפס הזה,    אני לא.

יש צ'יפס לכל מאורע,

דבר כזה אולי היה משתלב בתוך באגט שווארמה, אבל לא לצד המבורגר.

4.2. צ'יפס הבטטה היה נחמד בהתחלה, אך עם הזמן הפך להיות בינוני מאוד, עד כדי כך שהצ'יפס הרגיל התחיל להיות טעים...    הכל עניין של פרופורציה.

5. רטוב זה נקי

השולחן שקיבלנו, היה ללא קטשופ -מיונז, ללא מפיות, והוא גם היה מלוכלך.
טרחו לנקות לנו אותו, כשקיבלנו את ההמבורגר...

ניקו אותו בעזרת מגבון שהשאיר הרבה מים, ואז כשאמיר שם את הטלפון על השולחן הנקי לכאורה, כל הטלפון התמלא במים... הטלפון לא נהרס, רק מצב הרוח.

6. צפיפות

על מנת לרכז כמה שיותר אנשים במקום אחד (במיוחד כשרק הרחבה בחוץ פתוחה, ולא זו שבפנים),
המקום הצמיד שולחנות, ממש צמוד.
אישית, לי זה לא הפריע, אבל לאמיר זה הפריע שכאשר הוא רוצה לקום מהכיסא, הוא צריך להפריע לכיסא שמאחוריו. (מיקום הכיסאות צמוד גב אל גב, וכשרוצים לקום, זה מתנגש).
מזכיר קצת את ביג איב.

מתמתחים...

7. Smash burger?

7.1. לא ידעתי אם להכניס את זה בתור חיסרון.

גאיה, המלצרית המקסימה, הציעה לי לקחת מנת "דאבל צ'יזבורגר", משהו שכולם לוקחים,
שתי קציצות, שכל אחת מהן היא 100 גרם, עשויות ב-smash burger, כמו בבודגה.

העניין הוא שהיא אמרה שמידת העשייה היא WD,

וכשאני שומע "שרוף-סוליה", לא אקח את זה, לא משנה איך יעשו את זה.

העניין הוא שמידת העשייה היא MW, כמו בבודגה, כי ככה עובד smash burger.

כשהמלצרית ציינה WD, ברחתי מזה כמו מאש, הזמנתי את המונטנה, קיבלתי את הלקרדה,
ואולי הייתי נהנה יותר, אם הייתי מזמין את בשר ה-smash burger.

7.2. להגיד WD, זה לא מקצועי ולא סקסי, באף מצב...

סמאש בורגר זה ליגה, אני מתכנן ללכת בקרוב למקום נוסף שמתעסק עם סמאש [סקופ],

ורוב הסיכויים שבשר שרוף יותר, שעשוי סמאש, היה לי הרבה יותר טעים ממה שלקחתי.

8. התחושה שאחרי

תחושה לא טובה.

כאשר יום אחרי, עדיין כאבה לי הבטן.

ספקטרום התחושה שלאחר האוכל:

(קלקול קיבה / בחילה / צרבת / כבד בקיבה / תחושה בנויה / קל / לא מרגיש שאכלתי)

סיכום:

קשה להגדיר את מסעדת באזז..

האם היא מסעדה? המבורגריה? פאב? מקום לארוחות בוקר? מקום לסטנד-אפים? [בהמשך תגלו].

הם בעיקר מתפזרים.

לא שזה כזה גרוע להתפזר,

אני מאמין שאם יורים לכל הכיוונים, בסוף פוגעים,

והמאמץ שלהם להילחם בכל הכוח, ראוי לשבח.

עם זאת, עובדות בשטח, הבשר שלהם ירד בשלוש דרגות.

לפי דעתי, לפני שמחפשים את ערב ההשקה הבא, כדאי לכנס את כל העובדים, לעשות חושבים, ולהבין היכן משתפרים, בדגש מאוד גדול על הבשר.

אישית, אמליץ על המקום מאוד,

רק לא על ההמבורגרים...

ציון:

40%

ציון קודם:

72.55%

ציון סופי:

56.27%

 -------↑--------------2---------------↑------

 -------↓--------------1---------------↓------

 כתובת : וייצמן 51, גבעתיים.

תאריך ביקור: 10.4.21

16:21 הזמנו

16:38 קיבלנו ואכלנו (17 דקות הכנה)

שם ההמבורגר: באזז ניו יורק (220 גרם)-  קציצה עטופה בגבינת מונטרי ג'ק, איולי כמהין, גבינת בושה (#9 באקדמיה), בייקון טלה, בצל סגול מקורמל, ארוגולה (#10 באקדמיה) , עגבניות וחמוצים - 85 שקלים.

מגיע עם תוספת - לקחתי צ'יפס.

הוספת צ'דר לצ'יפס - 4 שקלים.

קולה זירו - 11 שקלים.

סה"כ 100 שקלים.

(ל-200 גרם זה יוצא 50 שקלים) (חצי עסקיות)

קדם דבר: 

מסעדת באזז היא מסעדה מיוחדת במינה.

היא המסעדה הראשונה בישראל והיחידה בה, ללא מטרות רווח כלל.

המסעדה הוקמה בשנת 2020 ע" עמותת "חלוצה פרוייקטים חברתיים בע"מ" שהינה חברה לתועלת הציבור,

וכל רווחיה מיועדים להשקעה בפרוייקטים חברתיים.

כלומר, ש-100% מרווחי המסעדה מיועדים לתרומה.

בין פעולותיה: מרכז העצמה לילדים ונוער מטופלי רווחה, תרומות לבתי ספר ותיכונים בגבעתיים-רמת גן, ובעתיד הקרוב בית תמחוי לבני הגיל השלישי בגבעתיים.

המסעדה היא נדבנית לגמרי, והיא נוסדה על טהרת הערבות ההדדית.

חלק מכוח האדם שלהם הוא נוער שוליים, ונוער על הרצף האוטיסטי.

יתרונות:

1. בשר טעים

הרכב הבשר שלהם מורכב מטלה, אנטריקוט, פילה, שומן אנטריקוט ושומן טלה.

הבשר מגיע טרי למטבח, שם מתבלים אותו ומטגנים אותו;

והוא טעים למדי.

2. מזכיר ויטרינה

2.1. כמו אצל בנץ, כבר בביס הראשון, השילוב של השומן עם חמיצות רוטב המקום נותנים תחושת ויטרינה.
אפשר להגיד שבקטגוריית ההמבורגר החמצמץ(בקטע טוב) באזז הם אחרי בנץ שאחרי ויטרינה.

2.2. עלי ארוגולה הם עלים מרים, שלכאורה אין סיבה לשים אותם;

ובכל זאת, המקומות היחידים שעושים את זה (דוגמת ויטרינה ו-GDB), הם המקומות האיכותיים ביותר,

כאלה שצריכים לתת קונטרה מרירה לטעמים החמצמצים והחזקים שיש למנה שלהם.

זאת ועוד, בויטרינה, עלי הארוגולה גורעים מהטעם, בעוד שבבאזז הם מוסיפים!

טבלת ההמבורגר החמצמץ הטעים ביותר:

1. ויטרינה

2. באזז

3. בנץ

3. אין מגבלה על תוספת קציצות

בדר"כ תוספת של קציצה על ההמבורגר עולה 20~30 שקלים, מחיר לא מבוטל.

3.1. בבאזז, המחיר לתוספת קציצה הוא המחיר הזול ביותר שראיתי, עשרה שקלים לתוספת קציצה של 220 גרם.

כך ש-220 גרם יעלה 50 שקלים,

440 גרם יעלה 60 שקלים,

660 גרם יעלה 70 שקלים,

880 שגרם יעלה 80 שקלים,

קילו ומאה גרם יעלה 90 שקלים,

וכן הלאה, וכן הלאה.

אין הגבלה על תוספת הקציצות.

3.2. בנוסף לכך, ניתן להוסיף קציצה מיוחדת (נקראת קציצת מלטס מלשון melts) שמכילה בתוכה גבינת מונטרי ג'ייק (#6 באקדמיה),

ועולה 15 שקלים לקציצה.    גם כאן אין הגבלה במספר הקציצות שניתן להוסיף.

4. תפריט עשיר

כמו ביומנגס, בגראז' בפורט 19 ובליבירה,

התפריט של באזז שופע במגוון מנות ראשונות, מאק אנד צ'יז, 7 סוגי המבורגרים שונים, עיקריות שאינן המבורגר וכריכי בשר.

כך שגם אם אינכם חובבי המבורגר מושבעים, בטוח תמצאו פה משהו לאכול.

יש כאן אפילו ימים מיוחדים של מדינות!    מגניב לגמרי.

5. אווירה נחמדה

המקום עצמו מעוצב בצורה יפה.

הכי בולט הוא ציור הקיר שמדמה את הציור "בריאת האדם" של מיכלאנג'לו, רק עם המבורגר.

בנוסף לכך, ישנה מוזיקה טובה ברקע, מקום מאוד נעים.

6. רטבים קפואים 0 מעלות

כמו ברובן וביומנגס, הגיעו אלינו שני בקבוקים, קטשופ ומיונז, והם היו קרים וצוננים (בקטע מצוין).

אני חושב שזה המקום עם הרטבים הכי טריים והכי קרים שקיבלתי.

המיונז שקיבלנו בכלל היה חדש...

אז בקטגוריה הזו, הם ממש כמו בנק לאומי, לפנק לפנק לפנק...

7. כוסות מגניבות של וויסקי

אולי מעט ילדותי להתלהב מזה,

אבל באזז הוא המקום עם כוסות הזכוכית הכי מגניבות שראיתי.

כוסות בדולח, שמתאימות יותר לוויסקי מאשר לקולה זירו.

מוסיף מאוד לסטייל ולחוויית השתיה.

8. שירות מצוין

גל המנהלת הייתה מקסימה, וקיבלה אותנו בסבר פנים יפות.

גאיה המלצרית הייתה חמודה גם כן, ושירתה אותנו עם חיוך.

כיף להזמין ולאכול עם צוות מקסים שכזה.

קהילת המבורגר ישראל מאשרת.    וגם תן ביס.

חסרונות:

1. כמות שמן גדולה יחסית

בבאזז, על אף שאפשר לקחת המון קציצות במחיר זול יחסית (סעיף 3 ביתרונות), 200 גרם של המבורגר, וחצי מכמות הצ'יפס שמביאים, זה מספיק.

יש לציין, שהגעתי בשעה 16 לאחר שלא אכלתי כל היום, הגעתי מורעב;    אמנם סיימתי את ההמבורגר, וקצת מהצ'יפס, אבל לא הייתי מסוגל לאכול יותר.

הסיבה לכך, ככל הנראה, היא כמות שמן גדולה שמשתמשים בה, בהמבורגר ובצ'יפס, שקצת סותמת.

בקיצור, אפשר להתמלא בקלות ובמהירות במסעדה, יש שיראו זאת כיתרון.

2. הצ'דר על הצ'יפס חסר טעם

הגבינות שהיו יחד עם ההמבורגר (מונטריי ג'ק ובושה) - הצגה.    ממש טעימות ומוסיפות.

הצ'דר שהוספתי לצ'יפס - מיותר.    אין לו טעם.

אפשר לחסוך 4 שקלים ולהוסיף במקום מלח.

3. תחושה חריפה לקראת הסוף

אין לי מושג איך דבר כזה קורה,

אבל לקראת הסיום של ההמבורגר הרגשתי מעין עקיצה חריפה וחזקה מההמבורגר.

ייתכן שקשור לגבינת הבושה, שכן:

"גבינת בושה - גבינה חצי רכה מחלב עזים שמקורה בצרפת. 

טעמיה מתוקים וחלביים עם סיומת פיקנטית".

אם כך, בהחלט הייתה לי את הסיומת הזו.

עוד דברים חריפים שאפשר להזמין

4. התחושה שאחרי - משתפרת עם הזמן

איך שסיימתי את ההמבורגר, התחושה הייתה תחושה כבדה במקצת.

לאחר שעה, היא השתפרה לתחושה טובה ובנוייה.

ספקטרום התחושה שלאחר האוכל:

(קלקול קיבה / בחילה / צרבת / כבד בקיבה / תחושה בנויה / קל / לא מרגיש שאכלתי)

#לא_באמת_חיסרון

סיכום:

באזז היא הפנינה של גבעתיים.

כל כך כיף כשמוצאים מקומות טובים במרכז שהם לא בתל אביב העמוסה.

מסעדת באזז היא הויטרינה של גבעתיים, עם טעמים חמצמצים שמגיעים מהגבינות, ונשברים עם הטעם המריר של הארוגולה.

הבשר איננו השחקן העיקרי במערכה, אבל עם תוספות קולינאריות שכאלה, הוא לא צריך להיות.

הצ'יפס נחמד וטעים, אין מה להוסיף לו גבינה,

והאווירה במקום נחמדה מאוד.

אני מתכוון לחזור, ואני ממליץ לכולם לבקר שם.

ציון:

72.55%

-------↑--------------1---------------↑-------

חזרה לטבלה מסכמת

תגיות: המבורגר-חמוץ, כמעט-ויטרינה, קומבינציות-של-המבורגר, רטבים-קפואים, שירים-ברקע,הגרלה-בהמבורגיגי, מפנקים-בצ'ייסרים, תקליטן-במקום, בשר-למלמ, בשר-סמאשבורגר

**באז**באזז**buzz**